החיים שמעבר..

הוא אהב אותי ואני אהבתי אותו ,

כן כן , ובסוף כמובן נפרדנו ,

ככה זה תמיד , בגיל שלי לפחות ,

עוד כחודשיים אני עולה לתיכון , והיה לי חבר מאז כיתה ז',

אהבתי אותו כמו שבחיים לא אהבתי מישהו,

ואז , היא הופיעה, והוא עזב אותי בשבילה,

בכיתי המון המון המון , הלב שלי נשבר,

אבל משום מה , ידעתי שזה יקרה בסוף , רק לא ידעתי,

מה יקרה אחר כך...

נכנסתי למכולת של יעקב, ממש כמו שאני עושה כל בוקר רגיל,

"אוו " ,

" אויי , אני כל כך מצטערת " אמרתי בפנים של מסכנות,

נכון, אני טיפה שלומאלית , לא צריך לעשות עניין גדול ,

" תסתכלי לאן שאת הולכת ! " בחור צעיר , עמד מולי ,

והסתכל לי לתוך העניים , במבט מתנשא,

שתקתי , לא רציתי להגיד כלום , אפילו שהיה לי הרבה מה להגיד ...

תמיד יש לי מה להגיד, ותמיד אני שותקת..

זה כל כך מעצבן !

" אמרתי שאני מצטערת " הטון דיבור שלי היה מצטער ומסכן,

אבל המבט שלי, היה מתנשא באותה מידה כמו שלו ,

איך זה שלבנים יש כל כך הרבה אגו ?!

הסתובבתי משם והלכתי,

זאת אומרת הלכתי לשלם , ואז יצאתי  - 

אבל שזה לא יהרוס לכן את אפקט הדרמה ..

הלכתי במורד הרחוב, לכיוון הבית של חברה שלי, החברה הכי טובה שלי,

רומי , בעודי סוחבת שלוש שקיות שלמות של מצרכים , זאת אומרת,

סוחבת בקושי ...

דפקתי על הדלת , לוקח לה שעה לשמוע את הדפיקה,

שעה להגיע אל הדלת , שעה לשאול מי זה,

שעה לפתוח את הדלת ושעה להגיד שלום ,

אני חושבת שהגעתי למצב התמוטטות בידיים כבר בשלב שהיא החליטה ללכת לכיוון הדלת..

היא ראתה אותי ואת הידיים האדומות והנפוחות שלי זועקות לעזרה,

ואת שלושת השקיות זרוקות ושמוטות על הרצפה, היא הבינה מיד,

זה מה שאני אוהבת בה.. היא תמיד מבינה מיד...

היא לקחה את שלושת השקיות למטבח והתחילה לפרוק,

" נו נו נו , סיוונוש החלשלושה שלי הלכה לקנות קרטון חלב ושתי סופגניות ... ונשברה .. "

אוקיי , תפסתם אותי , הם לא היו מלאות לגמרי ...

" טוב נו , נוותר לך הפעם, קחי קרח מהמקרר " אמרה רומי בעודה מתפוצצת מצחוק..

" זה לא מצחיק ! את רואה כמה שסופגניות משמינות ?! " אמרתי נעלבת

" נכון , את צודקת , הן בהחלט משמינות, תראו את הידיים הנפוחות שלך ! " היא אמרה בגיחוך..

שתקתי ...

איזה חברה הכי טובה מעצבנת היא... אה ?!