לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים שמעבר..



Avatarכינוי:  D:D:D:

בת: 16





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

1/2009

פרק 2 - " זיכרונות "


ישבתי על ספסל קטן בגינה שליד הבית של רומי,

ישבתי, שתקתי, חשבתי..

חלמתי בהקיץ..

 

נזכרתי בתקופה שלי איתו,

לא התרגשתי מזה כל כך ,

אבל בסה"כ , היה בי חלק שהתגעגע..

אפילו ,

מאוד התגעגע..

 

עברתי הלאה , המשכתי בחיים, וגם הוא,

לפעמים יוצא לי לחשוב עליו, ממש כמו עכשיו..

 

"סיוון ? " שמעתי קול שקורא לי, שקטע את מחשבותיי

הסתובבתי אחורה, ראיתי אישה מבוגרת עם שיער שחור,

מביטה בי בעניים דואגות , אמא ...

 

"סיוון מה את עושה כאן לבד ?"

לפעמים בא לך ללכת בלי לענות, אוף, אמא נודניקית !

"אני..אממ.. יושבת.. ? " עניתי בהיסוס,

יש דברים שפשוט צריך לשמור לעצמך..

"איפה רומי ?" היא שאלה, חוקרת ומעמיקה וחופרת כמו תמיד..

"אמא, די ! מה את עושה פה ?" שאלתי בכעס..

זה לא עזר, היא ממשיכה לחפור...

" עברתי בסביבה ורציתי לקפוץ לביקור..בכל מקרה,

תכנסי לבית של רומי, כבר מתחיל להיות קר "

אמא שלי זה דבר ששובר את כל השיאים

עכשיו שיא הקיץ ובחוץ 30 מעלות !

איזה קר ואיזה נעליים ?!

" אמא , חם לי ! לכי הביתה ! " צעקתי..

אמא שלי הסתכלה בי כמה שניות,

העניים שלה ריחרחו סביבי,

היא כנראה בדקה עם אני לבושה בסדר,

היא הלכה, סוף סוף...

 

התיישבתי בחזרה, פתאום הרגשתי כאב ראש וסחרחורות,

שמעתי קול קורא בשמי,

ניהיה לי פלאשבק, מפעם, מהתקופה שלי איתו , נזכרתי בהכל...

ובמיוחד, באיך שהכל התחיל ...

 

 

" היי ",

"היי" ..

זהו היה בוקר רגיל , שטוף שמש,

בסוף שנה שעברה, אני זוכרת איך הוא חייך אליי..

כמו שהוא חייך אליי כל בוקר,

" מה שלומך" הוא שאל אותי,

הסמקתי ( כן , אני מפגרת ופתטית אבל הסמקתי )

" הכל סבבה.. מה איתך ? "

" הכל לגמרי בסדר, איזה כיף.. אני כבר מריח את החופש באוויר "

הוא אמר, האמת , גם אני הרחתי...

בעודי מריחה אני מפנטזת על הים, והבריכה,

וכל מה שהולך לקרות בחופש..

"עוד שבוע, אה. ? " איזה כיף... עוד שבוע...

" מתי הסוויט סיקסטין שלך ? "

" עוד שבועיים , כמו תמיד, שבוע אחרי תחילת החופש..

אל תגיד לי ששכחת ? " אמרתי, טיפ טיפונת בכעס,

והרבה הרבה בציניות..

" את צינית ? אני אוהב שאת צינית !

ורק רציתי להראות עניין ביומולדת שלך,

אבל שזה לא יעלה לך לראש !"

גיחחתי... הוא כזה מושלם ...

-

 

פקחתי את העניים שלי , וראיתי את התיקרה הצהבהבה שבבית של רומי,

"סיוון ! סוף סוף ! את בסדר? " היא הסתכלה עליי..

" אני בסדר גמור" אמרתי, אפילו שאני רואה קצת מעורפל,

לא רציתי לפתוח את הנושא, כי היו דברים יותר חשובים שעברו לי בראש...

אחד, שהייתי ממש מטומטמת באותם ימים

ושתיים , שאותו האחד, שראיתי במכולת, היה בפלאשבק שלי,

כאילו אני כבר מכירה אותו מאיפשהו ... 

נכתב על ידי D:D:D: , 25/1/2009 16:29  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"הכל ידוע מראש" - פרק ראשון


הוא אהב אותי ואני אהבתי אותו ,

כן כן , ובסוף כמובן נפרדנו ,

ככה זה תמיד , בגיל שלי לפחות ,

עוד כחודשיים אני עולה לתיכון , והיה לי חבר מאז כיתה ז',

אהבתי אותו כמו שבחיים לא אהבתי מישהו,

ואז , היא הופיעה, והוא עזב אותי בשבילה,

בכיתי המון המון המון , הלב שלי נשבר,

אבל משום מה , ידעתי שזה יקרה בסוף , רק לא ידעתי,

מה יקרה אחר כך...

 

 

נכנסתי למכולת של יעקב, ממש כמו שאני עושה כל בוקר רגיל,

"אוו " ,

" אויי , אני כל כך מצטערת " אמרתי בפנים של מסכנות,

נכון, אני טיפה שלומאלית , לא צריך לעשות עניין גדול ,

" תסתכלי לאן שאת הולכת ! " בחור צעיר , עמד מולי ,

והסתכל לי לתוך העניים , במבט מתנשא,

שתקתי , לא רציתי להגיד כלום , אפילו שהיה לי הרבה מה להגיד ...

תמיד יש לי מה להגיד, ותמיד אני שותקת..

זה כל כך מעצבן !

" אמרתי שאני מצטערת " הטון דיבור שלי היה מצטער ומסכן,

אבל המבט שלי, היה מתנשא באותה מידה כמו שלו ,

איך זה שלבנים יש כל כך הרבה אגו ?!

 

הסתובבתי משם והלכתי,

זאת אומרת הלכתי לשלם , ואז יצאתי  - 

אבל שזה לא יהרוס לכן את אפקט הדרמה ..

 

הלכתי במורד הרחוב, לכיוון הבית של חברה שלי, החברה הכי טובה שלי,

רומי , בעודי סוחבת שלוש שקיות שלמות של מצרכים , זאת אומרת,

סוחבת בקושי ...

דפקתי על הדלת , לוקח לה שעה לשמוע את הדפיקה,

שעה להגיע אל הדלת , שעה לשאול מי זה,

שעה לפתוח את הדלת ושעה להגיד שלום ,

אני חושבת שהגעתי למצב התמוטטות בידיים כבר בשלב שהיא החליטה ללכת לכיוון הדלת..

היא ראתה אותי ואת הידיים האדומות והנפוחות שלי זועקות לעזרה,

ואת שלושת השקיות זרוקות ושמוטות על הרצפה, היא הבינה מיד,

זה מה שאני אוהבת בה.. היא תמיד מבינה מיד...

היא לקחה את שלושת השקיות למטבח והתחילה לפרוק,

" נו נו נו , סיוונוש החלשלושה שלי הלכה לקנות קרטון חלב ושתי סופגניות ... ונשברה .. "

אוקיי , תפסתם אותי , הם לא היו מלאות לגמרי ...

" טוב נו , נוותר לך הפעם, קחי קרח מהמקרר " אמרה רומי בעודה מתפוצצת מצחוק..

" זה לא מצחיק ! את רואה כמה שסופגניות משמינות ?! " אמרתי נעלבת

" נכון , את צודקת , הן בהחלט משמינות, תראו את הידיים הנפוחות שלך ! " היא אמרה בגיחוך..

 

שתקתי ...

איזה חברה הכי טובה מעצבנת היא... אה ?!

 

נכתב על ידי D:D:D: , 17/1/2009 17:08  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





402

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לD:D:D: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על D:D:D: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)