החיים שמעבר..

האמת ? התגעגעתי,

לרעש במסדרון , למורים שכיף לצחוק עליהם, לניסויים במדעים,

לחברים ולשטויות שעשינו בשנת הלימודים שעברה...

החופש נגמר, ומי שלא מתגעגע - שיסבול.

עברתי על הרשימות של איזה ילדים יהיו בכל כיתה, כי הרי מחלקים אותנו לכיתות חדשות,

בגלל המגמות וכל זה..

את רוב הילדים הכרתי, חוץ משלושה בערך,

אחת זהובת שיער עם פרח גדול באמצע , פנים לבנות ועניים ירוקות וגדולות

שהתיישבה ליד ילד מנופח עם שיער ג'ינג'י מקורזל...

אני חושבת שאולי הם באו מאותו הבית ספר,

והיה עוד אחד, שאת הפרצוף שלו לא ממש הצלחתי לראות,

אני רק יודעת שהוא היה מאוד גבוהה...

היום הראשון ללימודים עבר די בסדר, הכרנו מורים חדשים ותלמידים חדשים,

עשו לנו שיחה עם המנהלת איך צריך להתנהג ואיך לא, ועוד בולשיט כזה..

היו ילדים שממש התגעגעתי אליהם והיו כאלה שפחות,

לצערי אני ורומי לא באותה הכיתה מה שלדעתי מבשר רעות...

ביום השני, כהרגלי, איחרתי..

ולכן בשיעור מעבדה, נאלצתי להתיישב ליד מי שהיה פנוי,

היה אחד פריק שממש הפחיד אותי, הייתה ילדה שחומה שנראה קצת מוכרת

ולפני שהספקתי להתיישב לידה המורה צעק עליי שאני מפריעה והושיב אותי שורה ראשונה,

ליד מישהו שהיה נראה מוכר, אבל לא... אולי מהחדשים..

ברגע שהתיישבתי זיהיתי אותו , זה היה האיש שדרכתי עליו בסופר !

בהתחלה חששתי שהוא יזהה אותי ויתנהג אליי מגעיל.. אז ניסיתי את טכניקת ההתחמקות קודם,

כל פעם שהיה מפנה את מבטו מהלוח ואולי אפילו טיפה פוזל לכיווני הייתי מפילה את העט ומתכופפת להרים אותו,

מה שלא ממש עבד כי בסוף הוא הצליח להסתכל עליי , אבל לא בטוח שלזהות אותי...

אז עברתי לשיטה אחרת , להיות כל כך נחמדה שאפילו אם הוא כן יזהה אותי,

הוא ישר ישכח מכל מה שקרה.

לקראת סוף השיעור שבו לא עשינו שום עבודות משותפות ככה שזה לא היה יותר מידי קשה,

המורה אמר שאלו מקומות קבועים !

שיט... אני אצתרך להיות נחמדה אליו במשך כל השנה ?!

יצאתי מהכיתה עצבנית, ולא שמתי לב שנתקעתי בו בדרך ," עוד פעם ? שלומיאלית ! "

הוא צעק לעברתי , הסתכלי אחורה וראיתי אותו עומד וכל חלקי הטלפון שלו שכנראה היו בכיסו מפוזרים על הרצפה..

אופס, רצתי לעברו הנחתי את התיק והספרים על הרצפה והתחלתי לנסות למצוא ולחבר את כל החלקים,

הוא צחק, והפעם זה היה צחוק נחמד ולא מתנסה, " את לא חייבת, אני יודע שזה בטעות... "

לא רציתי להסתכל לו בעניים, התנהגתי כל כך מוזר והוא היה כל כך מרחם,

הייתי מושפלת... יצאתי הרעה...

" אני מנסה, לא התכוונתי , אני אפצה אותך.. אני אקנה לך גלידה ואז בטעות אפיל אותה על החולצה שלך ואז תוכל להגיד - פעם שלישית גלידה"

ניסיתי את ההומור הדפקטי שלי...

וזה עבד ! הוא צחק , משך אותי מהרצפה ותיקן את הטלפון תוך 3 שניות,

השתחררתי והרמתי את המבט אליו, רק עכשיו שמתי לב שיש לו עניים ירוקות וגדולות..

" אתה בסדר ? " שאלתי " את בסדר ? " הוא שאל " אני מצטערת, זה לא יקרה שוב.. אני חייבת לזוז "

הרמתי את הדברים והלכתי משם במהירות, לפני שאני אגלה שנתקעתי בעוד מישהו,

" אני ג'ון דרך אגב " הוא צעק לעברי , המשכתי ללכת וגיחחתי, ואז נזכרתי שאני לא אמרתי לו את שמי,

הסתובבתי אחורה, והוא לא היה שם , פתאום מישהו נתקע לי בגב , " כל הכבוד שלומיאלית .. חחח "

שמעתי כל מעצבן שאני כל כך שונאת , ילדה שמנמנה עם חצאית ג'ינס וחולצה ורודה וחושפנית התקדמה ממולי,

לירון... החברה החדשה של האקס שלי... איככ...