
הולכת בדרך לא סלולה ,
צעדייך נמחקים עם הרוח המנשבת סביב .
הדמעות שזולגות על לחייך נופלות לאדמה בקול טפטוף ,
ואמא אדמה אוספת אותן אל חיקה .
כתונתך מוכתמת בדם שנוזל מליבך ,
דברי חכמה נוטפים מראשך ונזרקים לאוויר .
את מתרוקנת .
שיערך שכבר יבש ודל מתנופף ברוח ,
עינייך הכחולות מכווצות בשל האור המסנוור שממולך .
רגלייך כושלות וממאנות להתקדם עם המשקל שהן סוחבות ,
ורק רוחך שלא שבורה עדיין מאצלת אותן לציית .
ידייך רוצות שוב להרגיש את מגע עליי הכותרת של הפרחים שהיו פעם בשדותייך ,
אפך מתגעגע לריחם .
גופך מתגעגע לחיבוק החם של אמך כשאת חוזרת מהריצה בין השדות ,
ואת שוב בוכה .
כי את לבד .
הולכת בדרך לא סלולה .
שלום לכם ,
שמי ליליאן . עוד ילדה שנמצאת בדרך להגשמה העצמית שלה . מחפשת תשובות .
האם אני אמצא אותן ?