שזה לא באמת בית טוב בשבילי. זה סתם דף יצירה, לבן ונקי, שלא צריך להתלכלך בזוהמה היומיומית והרגשות האנושיים שלי.
Well, so be it.
בכל מקרה צריך להוריד את הפוסט הקודם, מכל מיני סיבות. הוא פשוט מלכלך את הבלוג, אבל זה טוב - זה כמו חולשה אנושית. ורצוי שלבלוג הזה יהיו כמה שיותר חולשות אנושיות, כדי שתוכלו להזדהות. בחורף קר, וכשקר הכל כואב יותר - המכה שקיבלת מהרגל של השולחן וגם המכה שקיבלת כשהבנת שאף אחד לא כאן בשבילך כשאתה צריך, כשאתה רוצה. אז כמו שאמרתי, דף נקי וחדש נפתח. הבלוג הזה איבד רשמית את יעודו כמפלט שלי, אבל הוא נפלא בתור "דף יוצר" שיתמלא בהגיגים מנוסחים היטב.
בכלל, "דף יוצר" זה מונח יפה. זה לא רק דף של יוצר, אלא גם דף שיוצר, וזו אמת חזקה במיוחד. כשאני מספר סיפור מבעד למסך, תשומת לב היא לא ברורה מאליה בכלל. אבל כאן, כל כולכם מושקע בסיפורים שלי, בטקסט שעל גבי המסך שיכול להביע הרבה יותר (והרבה פחות) ממה שבן אדם פנים אל פנים יספר לכם. אלה לא דברים שעולים בשיחות, אלה לא דברים ששומעים בטלוויזיה - זה ז'אנר ייחודי.
רק רציתי להבהיר את כל אלה. ואגב להבהיר, השמש יצאה החוצה, נראה לי שהלכתי לנגן קצת.
ללא בית - הדוקטור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
