איך שהגלגל מסתובב... לפני כמה זמן אמרת לי "אילו היית יותר עדין עם אנשים- החיים שלך היו מצליחים", עם רמיזה קלה כזאת שהם לא מוצלחים.
ואיפה אנחנו עכשיו? את הצלחת לריב עם כל החברים, לגרום להם לא לסבול אותך וזה לא שיש לך הרבה דברים לעשות כשאת באה הביתה. ואצלי די טוב- לא רבתי עם אף אחד, אני הולך ללמוד, קיבלתי את המילגה הכי גדולה ופטורים מכל מה שאפשר. אז החיים שלי כרגע די מצליחים. בניגוד אלייך.
לבקש סליחה? ממך אין לי על מה. באמת שלא דירבנתי אף אחד לריב איתך. יצאת חרא, ופתחתי את זה מול כולם כי הם חברים שלי ושלך והם היו צריכים לדעת. אותו דבר יכולת לעשות גם להם. אבל חוץ מהמקרה לא אמרתי כלום. לא ביקשתי חרם, לא אמרתי שיתפסו צד. ככה יצא, כי הם אנשים בוגרים ויודעים לצפות דברים. ובמקום להתחרט ולבקש סליחה את מתחילה להמציא תרוצים ולהמשים להיות מניאקית. אין מה לעשות פה, חמודה, בשלב הזה אנשים כבר מבינים מי את.
אז שתהיה לך חתימה טובה. באמת. אולי באמת תהיה