בין התרוצצויות בבתי-חולים, המצאות במצב חסר-תנועה לחלוטין, וגרירת גופי ממקום למקום, אני גוועת.

ואני לא מפסיקה להרהר, כי מסיבה לא מובנת כלשהי, הרושם הנותר עליי בעקבותיה אדיר ומשמעותי כל-כך, לא רק בגלל שהיא... איננה.

לא הספקתי להקשר, ואולי זה לטובה, כי נשמות אבודות שכאלו משאירות מועקה כבדה באופן בל נמנע, ואולי זו תצדיק את הלילות הנוראיים שפקדו אותי לאחרונה.

הורקתי.