אני מחייכת לעצמי ככה סתם באמצע היום כי אני יודעת מה עשיתי בשביל הכרטיס הזה, בשביל הטיול הזה.
מחכה כבר לפגוש אותו מעבר לים.
"אני לא יכולה יותר" שעברו לי כ"כ הרבה פעמים בראש בחודשים האחרונים.
13 משמרות השבוע.
משבוע הבא מתווסף לו גם פסיכומטרי.
אבל אני עדיין מאושרת.
שכחתי כבר איך חלק מהחברים שלי נראים/נשמעים/מה חדש אצלם.
הגעתי למצב שאני סופרת שניות לשם.
"כמה זמן כבר תשרדי שם?" אמא שואלת
"שבועיים, חודש וחצי בגג אני נותנת לך" היא עונה בלי לחכות לתשובה.
גיחחתי וחייכתי אליה חיוך מלא בהבנה למצב שלה. גם אני הייתי מתחרפנת שמישהו כ"כ קרוב אלי יטוס לכ"כ הרבה וכ"כ רחוק.
לא היה לי את האומץ להגיד לה שאני אחזור רק כשאני אראה סיבה אמיתית לחזור לארץ שלא קשורה למשפחה או חברים.
אז העדפתי לשתוק.
חוצמזה, שתי המלצות: ספר וסדרה.
הבורג'וס, שמעתם עליהם? זאת סדרה על המאה ה15-16 ועל משפחת האפיפיור של התקופה ההיא ועל כל התככים והמזימות וסיפור אהבה לא הגיוני בין שני אחים והומוסקסואליות והכל מבויים בצורה פשוט מושלמת. קטע מהסדרה:
הספר שעליו אני אמליץ הוא trylle trilogy.
סדרה של שלושה ספרים על עולם הטרולים כמו שלא הכרתם. אני קוראת את הספר באנגלית ולמי שאין כ"כ בעיה עם אנגלית אני ממש ממליצה על הגירסה האנגלית(אני בטוחה שבעברית הם הורסים את זה). מאוד קליל ומלא בקסם.
ולמשהו קצת יותר מפתח חשיבה אני מאוד ממליצה על 'ילדי הסקויה' של גון בן ארי. פשוט תקראו אותו והשאר כבר יבוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Childhood
