Sampai

אחרי אתמול, יום רווי עצבים, כעס, זעם ועצב, קמתי לשיעור הנהיגה הראשון (באיחור אמנם, אבל 5 דק' הייתי למטה...)

המורה מדבר רגוע, באיזי, מחייך...

ואני מנסה להתאפס על עצמי ומתה להתחיל לנהוג, דה

אז הוא שאל קצת שאלות, הסביר לי כמה דברים ואמר שמתחילים לנסוע..

הוא התרשם ואמר שבגלל שזה בא לי בקלות אני אתחיל להעביר הילוכים ושאנחנו עולים לכביש מהיר.

יצאנו דרך השכונה לתחנת דלק וחזרנו מהכביש המהיר למרכז העיר, שם נכבה לי האוטו, והתחלף לי לצהוב באמצע..

ועשיתי שני זינוקים בעלייה (איזה מגניב זה XD) והמורה אמר שנוסעים לכרכור, לאסוף תלמיד אחר. מה אכפת לי אני P:

עלינו על הכביש לכיוון כרכור, אני על 80 והוא אומר לי - "רק אם בא לך, תעבירי לחמישי, אני זורם"

"עכשיו? אני על 80! זה לא קצת מהיר?" "כן כן, עכשיו" אה כן, ועקפה אותי משאית! @_@

אח"כ כבר עקפתי משאית אחרת, נהגתי בצומת בינעירוני, בנאדם כמעט קפץ לי לכביש

ובסך הכל הרגשתי ממש טוב, המורה אמר שאני "יוצאת מהכלל" ושרק נשתפר :]

היה לי כיף, חסרת סבלנות עד שני בבוקר

(: