ים צבוע ארגמן

אני ממשיכה במסע הארוך בחיפוש אחריך.

ועוד לא ראיתיך או שמעתיך, ואינני יודעת מי אתה,

אבל אתה קיים, חי ונושם.

אני יודעת שאוהב אותך, ובכל נשימה אמלא משאלתיך,

רק שנוכל להיות יחד.

החיפוש הנואש הזה אחריך, אחר אהבתך ללא הגבולות.

החיפוש אחר הנאמנות הבלתי פוסקת, האושר שיהיה...

ובכל פנים של מישהו אתה נמצא, או חלק ממך,

והחלקים האלה מרכיבים את הפזל המושלם, את האדם שאליו לבי כמה...

אנשים חולפים, אנשים באים ונעלמים,

אנשים קופצים אל תוך חיי, ונטמאים ברקע, אובדים והם אינם עוד,

רק אתה תישאר, ותחמם את הצד שלך במיטה, את הצד שלך בחלום,

בדרך הזו שתוביל אותי את סוף החיפוש.

סוף המסע שיניב תוצאות ויישא את שנינו אל תוך בועה, שלא תתפקע לעולם.

והרצון לאהוב אותך כל כך ממשי, אני כבר כמעט יכולה לדעת מה ארגיש,

מה אומר לך, מה אתן לך, מה אעשה בשבילך,

ואתה, אתה רק צריך להיות שם- נאמן ואוהב.

אני ממשיכה לחפש, ממשיכה לתור אחריך, ואני כבר כמעט מתייאשת,

אינני יודעת איך אתה נראה.

בעיניי רוחי, אתה גבוה, ונאה וחיוך חושף שיניים מופלאות שאין כמוהן...

ואתה נדיב, וצנוע ואוהב ללא תנאי, רק שאהיה שם.

ואני שם, אני תמיד ממתינה לך, מצפה שתבוא ותישא אותי הרחק מכאן, רחוק מכל מה שסובב אותי.

משהו בי תמיד לא שלם, תמיד מצפה, תמיד רוצה תמיד מחפש אחר אותו חלק שישלים אותו,

ואני בטוחה שאתה קיים.

ניחנתי בחוש שישי שאומר לי שאתה שם, שיבוא יום וגם אני אהיה מאושרת.

ואתה צועד לך בביטחה, נושא זר פרחים , בורדו וקרם או אדום ולבן,

ואתה אוחז בידי, ונושק ללחיי, ורוכב איתי אל העתיד.

העתיד נראה מצויין, העתיד נראה אורנג', ואנחנו בדרכינו לשם, ללא הפרעה וללא שום מכשול.

אז איפה אתה? התוכניות כבר מצפות, המיטה כבר מוכנה,

צניעותי מוגשת לך על מגש של פלטינה עטורה אבני חן יקרות,

ואתה ממען להגיע, ממען לקטוף ולגרוף את מה ששייך לך...

ואני מתעוררת מאותו חלום, וממשיכה את המסע, מקווה רק שיתמזל מזלי

ובסופו של דבר אמצא אותך..

אני עוד מחכה, אני עוד מצפה, כמהה למגע ידך,

אז היכן אתה?!!?