מישחקים/GNneko

גדלתי מקולקלת, בראשי הם אומרים

כדי לנסות ולהסביר את מה שאני.

כי בילדותי, כבר למדתי את הצד האחד

ועכשיו אני לומדת את הצד השני.

מה אני עושה? אני דיי חוששת

אבל אין דרך חזרה.

נחשפתי עכשיו לעולם החדש הזה

אני רוצה לאכול עוד, אחרי שקבלתי טעימה.

גישוש עדין. האם זה אותו הדבר?

הגוף בפעם הראשונה נחשף,

ריגוש והפתעה-

אני והיא, שוכבות במיטה

מותחות בזהירות את הגבול הדק

שבין ידידות לאהבה.

שתינו מהסביבה מבינות מה צריך לעשות

במצב כזה, כשאבא ואימא מאד אוהבים.

אבל אני כבר גדולה ויכולה להבין

שאימא מעולם לא אהבה נשים.

מה היא בשבילי, ומה אני אליה?

כנראה לשאלות האלו אין תשובה.

להחזיק ידיים, וכך ללכת ברחובות,

האם עלי להתגאות, או להיות נבוכה?

היא מהססת, אני קצת פחות.

לוחשת באוזניה מילים נעימות,

דיבור ושכחה-

אני והיא, שוכבות במיטה

מותחות בזהירות את הגבול הדק

שבין ידידות לאהבה.

מהו רגש? מאז אותו זמן

ליבי הפך לבליל של קהות חושים.

האהבה לא בנמצא, אם כך מה עוד נותר לי

אם לא לשחק במשחקים?

חתול ועכבר, ידיים רכות

את מנסה בזהירות לא להיות רועשת.

גניחה, רעידה, נגיעה ו-

"את רוצה עוד?" אני לוחשת.

אני צעירה, והיא עוד יותר

לא יודעות דבר, אבל לומדות מניסיון,

ניסוי והטעיה-

אני והיא, שוכבות במיטה

מותחות בזהירות את הגבול הדק

שבין ידידות לאהבה.