לכל אחד יש תלונות לפעמים, ואם יש משהו שבני אדם אוהבים לעשות-זה להתלונן. אז החלטתי שגם אני אתלונן כאן לפעמים. לא על דברים רציניים חלילה! לא לא, על השטויות הכי שטויתיות שיש בעולם. אולי אני אפילו אהפוך את זה לפינה שבועית, מי יודע? אני הרי מ-מ-ש אוהבת להתלונן על שטויות D;

אני אנסה לכתוב בהומור, אבל אני מודיעה מראש- אם יש משהו שקשה לעשות, זה לכתוב מצחיק. בעיקר אם אתה אדם פסימי כמוני.

נו מילא, תזרמו איתי.

ובכן, והיום בפינתינו:

מסטיקים שלא במקומם

אני משערת שכולכם יודעים מה זה מסטיק, או בעברית צחה-גומי לעיסה. זה....טוב, גומי לעיסה. בדיוק כמו שהשם אומר, רק עם טעמים.

זה אני לא באה לזלזל במסטקים! מה פתאום! אפילו אני, שמסתמנת כ"לא-חובבת-מסטיקים-בעליל" (מה שלא ממש נכון), אוהבת ללעוס אותם מדי פעם. מה לעשות.

טוב, אז מה הבעיה שלי? שאלה טובה. כשמסיימים ללעוס את המסטיק, מה עושים איתו? זורקים, כמובן. עכשיו, המקום הנכון לזרוק בו מסטיק הוא, כמובן, הפח. (רצוי מלופף בנייר, אבל לא חובה. כי מאיפה אני אפליץ נייר??).

עכשיו, הרבה אנשים בעולם הזה, בלי לעשות הכללות (אהמערסיםפאקצותאהמ) החליטו שפחים זה לא מקום טוב לזרוק בו מסטיקים, ובחרו במקום לזרוק אותם במקום הקרוב ביותר, להלן-הריצפה.

טוב, זה לא שאני פריקית של איכות הסביבה או משהו. זאת אומרת, כן כדאי לשמור, אבל אם יש משהו על הריצפה-שיחיה לו שם בשקט. מי אני שאזיז אותו?

אז זהו, שמה קורה אם המסטיק החביב שעל הריצפה מחליט לעבור דירה פתאום?

לדוגמא, אני חוזרת לי מבית ספר, מחכה לאוטובוס בתחנה. אני באה לעשות צעד קדימה ומגלה שהרגל שלי מחוברת לריצפה. גם בסוליית הנעל כמובן, אבל גם במכנס הארור שלי. טוב, זה לא כיף. אז מילא הרגל, הסוליה, לא חשוב במיוחד. אבל תחשבו לכם, איך בן-אדם מרגיש כשהידים שלו מתמלאות במעין משהו דביק בריח מנטה (כן כן, בדיוק מנטה) שמלא ברוק של איזה יצור מגעיל אחר, בניסיון שכשל להוריד אותו מהמכנס שלך? תחשבו איך בנאדם מרגיש, כשהוא מחליט שאין, המסטיק הארור לא יורד, וחייבים לגזור את המכנס? לראות את הזנבנב של קצה שרוול הג'ינס שלו, שגידל בכל כך הרבה הליכות וריצות, שוכב לו על הריצפה, נראה כמו איזו חיה דרוסה, מביט בו בעינים דומעות ולוחש "למה? למה עשית לי את זה? איך יכולת??" ועוד הוא צריך לזרוק אותו לפח! כשהוא מביט בו ככה! זה כואב!

(סתם עוד דוגמא קטנה בשביל הכיף- זה ממש לא נעים שאתה יושב בשולחן בכיתה, והרגל שלך בטעות נדפקת בשולחן שמעליה. אתה מוריד חזרה את הרגל לרצפה ומגלה על הברך שלך מסטיק קטן חביב ודביק מחייך ועושה לך "היי".)

לכן, אנשים יקרים, מה שאני מנסה לבקש מכם כאן הוא- למען שלומם של זנבות הג'ינס למיניהם, אחדות הבית של המסטיקים השונים ו, כן כן, אפילו למען סוליות הנעליים- זרקו בבקשה את המסטיקים שלכם לפח האשפה, שם הוא מקומם הראוי, ושם נמצא גן-עדן-המסטיקים הקט והחביב, בו הם יושבים כל היום ועושים חיים משוגעים. באמת.

תודה רבה לכם על ההקשבה, ויום טוב.

(XD)