חוכמה של אחרי/GNneko

גלים של חום וקור וקנאה עולים

ויורדים בי, מפריעים כל אפשרות למחשבה

הגיונית

ומותירים בי רק רעב ותשוקה, שהפכו להרים ברגע

שכבר לא היית שלי לדעת, אלא של אחר

טוב ממני, גבר כמו שמעולם לא אהיה.

והרעב והתשוקה האלה היו מכוסים פחדים

וחששות, שנעלמו כאילו לא היו ברגע שכבר לא יכלו

להתקיים בך איתי, ועכשיו לא נותר עוד פחד אלא רק

רצון, וכמיהה, וחשק והמעין החי שבין רגליי.

ותשוקה

הו, כמה כמהה אני אליך! את שהפכת את עורך כנגד

עיני המשתאות, והעולם שבנינו יחד בשנים רבות ויפות

מתפורר ברגע אחד של חלום שהתגשם, לך, ונבנה

שוב לאדם אחר ברגעים.

רגעים ספורים.

והכאב לא עוזב, לא עוזב לרגע וממשיך לכרסם

ולשגע ולהשתולל ולהשתוקק לך, לגעגוע וההבטחה שהיו

בשפתיך, בצווארך, בשדיך וכל גופך שהכרתי ובמקום

ההוא שבו לא הייתה הכירות, וכמה עכשיו אני מלאה

חרטה.

ושתינו בוכות יחדיו, ברגע של חולשה שבו שכחת אותו ופתאום

נזכרת בי, ובהבטחה שבגופי ובידי ובפי המשתוקק. ופתאום

את רוצה. לא אותו הקשה והחזק אלא אותי, הרכה והחלשה

והמוכרת כל כך. וכמה את תתגעגעי לגופה של אישה!

ופתאום גם את מלאה חרטה. פתאום משתוקקת אלי ורוצה ומתגעגעת

וניצתת שוב בתשוקה ההיא אבל היא זמנית וכלואה, ויוצאת

דרך חיבוקים צמודים ונשיקות במקומות לא מעוררים שבכל זאת

מעבירות זרמים חמים בכל גופי מלחי לשפה אל קצות החזה

ועד מטה.

וזה לא מספק אך אין ברירה אלא להסתפק בשאריות, וגופי

כה צמא אליך אך לך התשוקה תכבה ברגע שתפקחי עיניך

ביום למחרת, בחיוך של יום חדש והרצון אליו, לידיו החזקות והגוף

הקשה והגדול. כי לך קל לך קל לאהוב ולשכוח ולא לחשוב על

הגבר החסר, המזויף, הלא שלם, שליבו שלך כבר שנים, משתוקק אך לא יכול

לגעת

ונותר לבד, לבד בתשוקתי ובגעגוע אל החום והביטחון של

גופך. וכמה אני כמהה ורוצה גם את היד הזו, שתושט אלי

מהצד השני, שתגאל אותי מיסורי הלב המתגעגע וסוף

סוף תלמד אותי לדעת מהי תשוקה ואהבה

שאינם את.

מזל טוב על החודש מחר, ילדתי.רק.. מדי פעם הזכרי בי.