וואי. כל היום ואתמול חיפשתי מישו לדבר איתו.. שלא יגיב, שרק ישמע ולא ירצה לדבר על עצמו...לא כי לא מעניין אותי לשמוע או משו, פשוט כי אני צכה לדבר.. ניסיתי להדחיק, לדבר עם סבתא, ואפילו עם אבא שבשמיים.. לא הצלחתי כלכך להתרכז..
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!! אני פשוט הורסת כל דבר שמתחיל להיבנות, אני לוחצת ולא נותנת אוויר לנשימה ואז אני נפגעת כשהוא מתרחק..
דאמ יט. ולא זה כבר לא הדוס.. זה מישו אחר שאני בכלל לא אוהבת, פשוט רוצה אותו בתר ידיד.. כן אני ממש רוצה אתזה!
אפעם לא היה לי באמת ידיד טוב, כזה שאפשר לדבר איתו על הכל.. וזה כמעט קרה הפעם.. ואני כמובן כמו שציינתי למעלה הרסתי אתזה.
הספקתי לקלל אותו, לבכות בגללו ולשכוח ממנו.
אפילו כמעט מחקתי אותו מהפייסבוק :O
והמסכן לא עשה כלום.. חחח אני מטומטמת..! ואפילו אנלא במחזור להאשים אותו בכל זה.
אז.. אני מקווה שאיכשהוא משו יסתדר. באלי ידיד טוב, ועוד יותר באלי חבר.. שיאהב אותי.. ואני אוכל להיות איתו כל הזמן.
באלי מישו שיבין אותי, שירצה שאני אעדיף אותו על פני לימודים וחברות וזה..
באלי שניפגש בדרך מגניבה, ושהוא לא יהיה קשור לשום חברה או לביצפר או לשום דבר שהוא חלק מהחיים שלי עכשיו..
שיהיה לי מקום לברוח אליו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קולה