הציוני

עלינו לקדש את הדברים שחשובים לנו. 

***

הגיגים אלו עולים לי בעקבות שיעור עם רונן שובל, אישיות. 
וגורמים לי להבין שאנו סופגים הרבה טעויות בשם הפרקטיות. בגלל שהסכמנו לקבל תרומה גדולה לשם מחקר- מאוד מסויים ומעוות- שאח"כ גורם לישראל הפסדים. בגלל שהסכמנו להיות כפופים בצורה כל- כך אומללה לארה"ב- כי היא תורמת לנו כספים.

לפעמים פשוט צריך לחשוב על מה קדוש לנו, ועל מה לא מוותרים.
בעד שום הון שבעולם.

לכל עם, מדינה, לאום יש ערכים מקודשים,

ורק אצלינו, העם הנבחר והמובחר- אני לא בטוחה שיש ערכים כאלה,

על כל דבר ניתן לדון, לשאת ולתת.

כל דבר נהיה שנוי במחלוקת, ובהינתן לחץ מסויים מהעולם שבחוץ- גם הוא בסיכון.

כאילו אין לנו יציבות. אין לנו זכויות אמיתיות בכלום.
גישה תבוסתנית.

***

אני מאמינה שיש לנו זכות בארץ שלנו.

"עם אינו יכול להיות כובש בארצו"
ואלו לא מילים גסות.
אבות אבותינו צעדו 40 שנה במדבר כדי להגיע אליה, עמלו וקיבלו אותה ביושר. בעזרה משמיים,
והנה קיבלנו אותה שוב. איזו זכות.

זכות מקודשת.

שלא אוותר עליה עבור שום הון שבעולם.

ואסיים בדברי שמעון החשמונאי, מנהיג יהודי אמיתי, בימים ההם בזמן הזה- חנוכה:

"לא ארץ נכריה לקחנו, ולא ברכוש זרים משלנו. כי אם נחלת אבותנו שנכבשה בלא משפט, וכאשר היה לאל ידנו השיבונו אותה לנו"