הציוני

באלי לכתוב סיפור. אבל ישלי גידי.

באלי סיפור ילדים כזה.. טוב, אז ככה:

כלבלב אחד, אהב חלב.

חתלתול אחד אהב עצמות.

כלבלב אחד מכל רישרוש פחד.

חתלתול אחד הפחיד את כל העופות.

כלבלב אחד חיבב עכברים.

חתלתול אחד שנא את ההורים.

כלבלב אחד פגש חתלתול אחד,

ושניהם נהיו חברים! :)

הסווףףףףףףףףףףףףףףףף!

המדריכות שלי אמרו לי ככה, במילים האלה: "טוב לכי!"

אני בשוווווווקקקקקקקקק! :O

אני אעביר אתזה הלאה, אני אומרת לכם. פשוט ככה.

מדריכות זה עם מוזר, אומרות משו אחד ומתכוונות למששו אחר, או חוזרות בהן כלכך מהר שזאת פשוט בושה!

חחח אבל את שלי אני אוהבת ! חחח את שתיהן! כןכן.

וזה לא אומר שאני הולכת ללמוד.

וזהו.

טוב, רציתי לכתוב סוף אחר לסיפור, אבל א. מדריכתי היא בעלת לב חלש.

חיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחי.

כן אז.. בסוף הם מתו אתם יודעים, החתלתול והכלבלב.. רק אל תספרו ל-א. המדריכה.

אנצכה ללכת לישון. אבל אינלי כח לקטע הזה של הלחכות עד שאתה נרדם.. מכירים?

וחוצמזה, יש לי גידי!

חחח כולם כבר שכחו איך קוראים לשיעור של גידי, פשוט קוראים לו 'גידי'..

אז סקופ מרעיש ומפוצץץ! קוראים לזה- מבנה נתונים א'.

אנשים אני רעבה, לא אכלתי כלום עד ארוחת צהריים ואני כולי מגיעה מורעבת ומלאת צפייה למשו טעים וערב לחיך וכאלה חח ואני מגיעה, ונכנסת, ולוקחת מגש, ולוקחת מזלג וסכין, ושוטפת אותם במים חמים כי הם לא יודעים לשטוף סכו''מים, והולכת לכיוון חילוק האוכל, ואומרת שלום לסנטה קלאוס [המשגיח כשרות :P], ומגיעה לאיפה שמחלקים אוכל וזה, ונגמר האוכללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל!!!!!!!! כזה מפגריםםםםםםםםםםםםםם!!!!!

ואז לא אכלתי שום דבר. :(

כאילו קצת, אורז וכרוב, ואיזה רבע תפו''א..

טוב, אבל עוד מעט יסתיימו הלימודים- כאילו בשבעע! :((

ואז יש ארוחת ערב..

ויו! אני צכה להירשם כבר לפעילות של אורנג'.. אני כלכך רוצה להיות בהופעה של ריאנההה!! היא כלכך טובהה!!!!!!!!1

טוב, המשך יומושלם וערב מדהים וכאלה, אוהבת את כולכככככככככככככםםםםםםםםם!!! D: