שלום לכל מי שטרח ונכנס.. תודה
אז המון זמן לא היתי פה, כמובן שהלימודים סחפו אותי. אם הייתי מי שאני רוצה להיות, הייתי כותבת עכשיו שסיימתי את התואר, אבל זה לא נכון.
יש לי עוד 4 מבחנים, מועדי ב'. כי פישלתי בגדול.
עם הקושי בלימודים כמובן שהיה קושי עצום בהתמדה על אכילה מאוזנת. היו שבירות קשות, רגעי משבר שהובילו לבולמוסים. קיוויתי שהתקופה הזו עברה אבל קשה לשנות דברים שהתרגלת לעשות במשך תקופה ארוכה.
אני ממשיכה בטיפול, מנסה להבין הרבה דברים על עצמי ובין היתר גם על היחסים שלי עם האוכל וגם מתמידה בחדר הכושר, מה שאולי בלם מעט את העליה אבל לא לגמרי- עליתי קילו מאז שכתבתי פה לאחרונה, אני שוקלת 71.8
קשה לי לתאר בכתב כמה הקידומת הזו קשה לי, אם אי פעם בחיי הגעתי אליה, זה היה לתקופות קצרות ביותר (שבוע- שבועיים) אבל עכשיו נראה שהגוף שלי התייצב שם קצת ודורש השקעה הרבה יותר גדולה כדי לחזור לטווחים נמוכים יותר שפעם היו ה"גבוהים".
יוצא לי לראות לאחרונה בלוגי דיאטות מאוזנות ושפויות וזה משמח מאד, כן יירבו.
בקשר לכותרת- הוידוי. אני לא יודעת כמה זה משנה אבל רציתי לספר משהו שאולי נכון גם לאחרות (ולאחרים?) שמתמודדים עם ירידה במשקל.
לפני כמה חודשים ראיתי באם טי וי את התוכנית "פעם הייתי שמן" או משהו בסגנון. מדובר על ריאליטי שכזה שבו בן נוער שמן מקדיש שלושה חודשים בערך לדיאטה והמון המון ספורט בליווי מאמן כושר.
מודה, יש בסוג התוכניות האלה משהו שמאד מטריד אותי (בפן הבריאותיי והפסיכולוגי בעיקר) אבל גם מאד נותן מוטיבציה.
בכל מקרה, בתחילת התהליך הנער/נערה תולים לוח של ימים בחדר שלהם, וכל יום תולשים דף- רואים כמה ימים נשארו להם עד סוף ה"אתגר". בתור אחת שתמיד מחפשת גירויים חדשים להעלות לעצמי את המוטיבציה החלטתי לעשות גם לוח כזה, ספירת ימים, עד ליום ההולדת שלי.
בהתחלה זה אמנם החדיר לי מוטיבציה מטורפת. בכל יום זכרתי בדיוק עוד כמה ימים נשארו ואמרתי לעצמי "אין! ביום ההולדת אני אהיה X קילו פחות!!!"
אבל...
הימים עברו, היו עלות ומורדות, כמו תמיד (וטבעי שכך) והימים שהלכו והתמעטו פשוט גרמו לי להילחץ!!! בכל יום כשראיתי את מספר הימים קטן הרגשתי תחושת החמצה ותסכול, מה שגרם לי הרבה פעמים אפילו לוותר מראש
ברור שכל התהליך הזה הוא לא עבור יום אחד ספציפי ובאמת חותר לאורח חיים בריא ובריאות פיסית ונפשית אבל לפעמים טוב שיש איזשהו טריגר- חתונה, יומולדת או משהו שרוצים להרגיש יותר יפים בו אבל האם הספירה הזו גורמת לנו לאבד את עצמנו בתהליך הזה? לשכוח את הסיבות היותר עמוקות למה שמביא אותנו לתהליך הזה? לי ברור שכרגע לא מתאים לי הלחץ הזה, הוא גורם לי להיות מאוכזבת מעצמי מדברים קטנים שבאמת לא שווים את זה
אז הורדתי את הלוח. ויום ההולדת שלי מתקרב בצעדי ענק. אבל גם אם לא אהיה במשקל שאני רוצה (או רציתי) להיות ביום ההולדת, זה הרי לא באמת משנה,
אם אגיע אליו בסופו של דבר
וזאת המטרה העיקרית.
גם אם לאט, לקחת בכל יום את ההחלטות הנכונות
לקבל את הימים שבהם ההחלטות פחות טובות ולהבין מאיפה הן באות
להתמיד ולא לשכוח
שבסופו של דבר, אגיע.
YES WE CAN
ושוב.. סליחה שלוקח לי ימבה זמן לענות על תגובותיכן המקסימות, המחשב שלי לא בקטע ואני צריכה לעשות זאת ממחשבים אחרים..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בדיאטה, בריאה.
)
