הכונכיה של עדן.

גם בטינדר אני כישלון

לא יודעת אפילו מה בדיוק חשבתי, אחרי ששני הנסיונות הרציניים היחידים וגם האחרונים בחיי התחילו מטינדר ושניהם נחלו כישלון מועך לבבות שהשאיר אותי אפילו באופן לא מודע מפוחדת ובטראומה מכל דבר שעלול לקרות לי בהקשר רומנטי, דרכו לי על הביטחון העצמי וירקו לי על הפרצוף בדיוק אחרי הרגע שאמרתי לעצמי- היי, אולי זה כן עובד. 

אז עכשיו, שנה אחרי, אחרי שעברתי ונחבלתי וקמתי ושוב ושוב, חשבתי שמה יש להפסיד. לפחות שם לא יהיה מצב כזה שבו לא ירצו אותי, אולי סתם לדבר עם מישהו יוכיח לי שאני עוד לא מקולקלת. 

אבל הפתעה הפתעה הפתעה, גם שם אני לא הצלחה. 

כאילו הדבר היחיד שיגרום לי באמת להבין שאני צריכה להפסיק לנסות זה שימעך אותי פסנתר מקומה רביעית