מי שאין לו כוח לחפירות-שילך עכשיו...
אני אתחיל מההתחלה...
אתמול,יום חמישי,הלכנו אני,ירין,נועה,שלי ומאי לקניון.
בטח אתם זוכרים מה קרה בפעם הקודמת...
הפעם לא קיטרתי אבל נועה ושלי חשבו (ואין לי מושג מי אמר להן את זה) שאני לא נהנה.
אני לא אגיד שזה היה הכי כיף בעולם אבל זה היה בסדר...
זה היה כמו בפעם הקודמת...
אין לי כוח לפרט...
קראו ת'פוסט ההוא...
היום היה לנו מבחן משעמם בעברית...
ומשום מה-לא יודע,אבל אני ממש עצוב...
אולי זה מזג האוויר או לא יודע אבל אני ממש עצוב...
הייתי כל כך עצוב עד שנתתי לעצמי להירטב-והייתה לי מטרייה...
היה לי גם חלום ממש מוזר...
די מטומטם אני חייב להגיד...
היום אני אתחיל לאסוף חומרים לעבודת שורשים...
ונראה לי שזה מה שיש לי היום...
יכול להיות שאני אצא ואז אני ארשום...
מי יודע...?
בא לי פשוט לבכות...
ואני לא יודע למה...
וזה לא בגלל מישהו או על משו...
ביי...
תגיבו...




