שביל ישראל

בקטע הזה ריכזנו כל מיני רעיונות שעלו במהלך הטיול. חלק נוגעים למקומות ספציפיים שכדאי לבקר בהם בגלל הקרבה שלהם לשביל, אחרים נוגעים בתובנות שרכשנו בעמל רב והיינו רוצות לחסוך אותם לכם, אם רק אפשר. מאחר והלכנו מצפון לדרום, באופן טבעי גם הטיפים שלנו ילכו באותו כיוון.

כללי-

1. מומלץ בחום לרכוש כרטיס מטמון - במיוחד אם אתם זוג באופן רשום . שביל ישראל עובר ליד כ 15 גנים לאומיים שהכניסה אליהם בתשלום. כשמשלמים הכל מראש זה מעלה את המוטיבציה להיכנס לכל האתרים ולהצדיק את קניית הכרטיס. אנחנו שלא רכשנו כרטיסי מטמון לא נכנסנו לאף אתר והצטערנו על כך. משום מה מי שתמחר את הכרטיס קבע מחיר כמעט זהה לאדם בודד ולמשפחה, וקצת התקמצנו...

2. נהוג לומר ששבילן ממוצע מסיים את המסלול תוך 45-65 יום. אתם מכירים את עצמכם כמה מוקדם אתם מוכנים לקום, כמה אנרגיה אתם מוכנים להוציא בבת אחת, כמה אתם אוהבים לעצור בדרך כדי לשתות עוד תה צמחים או סתם ללכת לאט ולספוג את המראות. וכמובן, כמה זמן עומד לרשותכם. לנו לקח קצת פחות מחודשיים, מתוך זה 5 ימי מנוחה. לו היה עומד יותר זמן לרשותינו, קרוב לודאי שהיינו מוסיפות חודש לטיול והולכות פחות ק"מ ביום או עוצרות יותר במקומות שרצינו. לפעמים היינו מוסיפות עוד איזו סטייה קטנה כדי לראות משהו מחוץ לשביל.

3. תכנון מסלול

• הליכה בשביל צר תמיד אורכת יותר זמן מאשר הליכה על דרכי אפר/כביש. במיוחד אם השביל חלק או יש בוץ ששואב אותכם לקרקע.
• הליכה לאורך נחל תמיד ארוכה בהרבה ממה שהמפה מסוגלת לשקף בגלל כל הפיתולים הנסתרים. דוגמה בולטת - נחל שקמה שבדרום. ראו בהמשך. 
• עליות וירידות לא מחושבים כשסופרים ק"מ יבשים על מפה דו מימדית, אבל הם אלו שקובעים את דרגת העומס של היום ובמידה רבה את קצב ההתקדמות.
• ככלל, אם יצאתם לטיול לשם הנאה ולא כהכנה לגיבוש זה או אחר, את העליות הקשות כוונו לתחילת היום והקפידו לא לסיים בעליה קשה. נשארים בחיים אבל זה מאד מתיש ולא פעם מרגישים את זה גם בימים הבאים.
• אם יש לכם מעט ימים יחסית לטייל, חשוב לבנות כושר לפניו. שמענו על הרבה אנשים שגרמו לעצמם נזק גופני גדול ומתמשך בגלל שהעמיסו על עצמם יותר מדי ומהר מדי. אפילו כשעושים את הטיול יחסית לאט, כמונו, לגוף קשה מאד. לחלקנו עדיין יש מיחושים בברכיים/כפות רגליים 10 ימים אחרי הטיול. תכננו את המסע בהתאם ליכולת הפיזית שלכם, ואת השבוע הראשון תעשו לאט כדי שיתרגל לאדם החדש שהפכתם להיות.
• העומס על הגוף הוא פונקציה של משך זמן ההליכה, המשקל, מרחק ותוואי שטח. לפעמים הליכה איטית שאינה מאפשרת מנוחה רבה יוצרת עומס רב יותר מאשר הליכה מהירה והפסקות ארוכות/תכופות כי רק בעצירות מורידים את התרמיל/פושטים נעליים/מרימים רגליים...
• כל הנחלים מסוכנים יותר בימי גשם. מעבר לסכנת השטפון הידועה במדבר, ישנם כמה נחלים ראויים לציון בצפון - נחל קדש, נחל עמוד עליון, נחל חיק.
• כשלמשהו קוראים "מעלה" - הוא קשה. אפילו אם נדמה לפי המפה שלא.
• בימים הראשונים לכו מעט כך שתסיימו את היום רעננים יחסית. אל תחרגו מהתכנית המקורית לפני שיעבור שבוע ותדעו באיזה עומסים הגוף שלכם יכול באמת לעמוד. האדרנלין בהתחלה ממסך על העייפות שמצטברת בגוף.
• שעות שינה - לפחות בחורף כשמחשיך מוקדם וקר - כשישנים בחוץ הולכים לישון לרוב לפני 8. כשישנים אצל אנשים ישנים הרבה פחות. סתם שתדעו.
• רכישת מפות - השביל משתרע על פני 14 מפות שונות. מי שהולך לתדרוך של הועדה לסימון שבילים יכול לרכוש אותן מנוילנות במחיר 50 ש"ח לאחת. אם יש לכם מפות לא מעודכנות, אל תתביישו, תביאו לחנות של החברה להגנת הטבע וסמנו את התוואי החדש. החנות נסגרת מוקדם, כך שצריך להגיע מספיק זמן לפני התדרוך. כדי לא לסחוב משקל מיותר, הכי נוח לסרוק את המפות וללכת עם הדפסות רק של השביל. זאת עבודת נמלים אם רוצים להשמיט את קטעי החפיפה בין המפות, אבל כל הטיול תשמחו שטרחתם.
• בתדרוך של הועדה (שנערך אחת לשבועיים במשרדי החברה להגנת הטבע בת"א) גם יתנו לכם רשימה מעודכנת של מלאכי השביל, יענו בחפץ לב על שאלות. שאלה חשובה - איפה יש חניוני לילה דרומית לערד. באופן מפתיע לא כולם מופיעים בכל המפות, אפילן שרוב המפות שהיו ברשותנו היו חדשות.

המלצות לפי מיקום גיאוגרפי:

• שמורת שניר יפהפיה. מומלץ להקדיש זמן להליכה נינוחה בה, הרבה מעבר למרחק הפיזי שעוברים בתוכה. למזלינו היינו היחידות בשמורה באותו יום, כך שיכולנו להתפעל בנחת מכל שערת שולמית או פלג מים ודולב שהצל מעליו.

• כפר גלעדי - מציע סיורים בתשלום במקום. אחרון הסיורים יוצא (בחורף) בשעה 14. לצערינו הגענו לקיבוץ מאוחר מדי לקיבוץ. אמא של נעמה היתה שם כמה שבועות אחרינו ואמרה שהסיור מרתק. אין כמו פיסת ציונות בגודל כזה כדי לתת השראה ונופך לטיול כולו. להבין מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. 
• בדרך הקק"ל שעולה לאורך רכס הרי נפתלי יושב גלעד ייחודי לזכר לירן סעדיה, שנפל בקרב על מרון-א-ראס במלחמת לבנון השניה. לא לפספס. לאורך השביל פינות חמד נוספות ומומלצות
• מים ליד יפתח - יש בסיס ק"מ צפונית לקיבוץ. לפנות מערבה בדיוק כשהשביל פונה מזרחה.
• שביל חמקמק אחרי משכנות הרועים - איבדנו את סימון השביל כמה דקות אחרי שעברנו את משכנות הרועים צפון מזרחית לקיבוץ יפתח. אם גם לכם זה קורה וגדר המטעים/כרמים מפרידה ביניכם לשביל, חיזרו לחפש אותו. במשך כמה ק"מ אין שום מעבר בגדר ומאד לא נוח ללכת בסבך של הגליל העליון.
• נחל קדש - תמצית של יופי צרוף. מתאים לטייל עם אנשים שיש להם מעט זמן, רוצים להיות איתכם ומחפשים מסלול מעגלי.

• מצודת כוח - מכשיר חשמלי סמוך לקבר האחים של הנופלים בדרך לכיבוש המצודה מספר את סיפור המקום בצורה מרגשת. מקום מצוין לנוח בסוף העליה
• רמות נפתלי - המכולת סגורה בצהריים. לתכנן בהתאם
• קרן נפתלי - עליה חריפה במיוחד, נותנת תצפית מרהיבה לעמק החולה. הכי יפה בשעות אחר הצהריים.  
• הגעתם מוקדם ליראון? יש פינת חי מקסימה. כשהולכים סביב גדר המערכת הכפר הלבנוני הוא מרון-א-ראס, הכפר בו לירן נהרג. וגם אחרים. במכולית - אי אפשר לקנות בכסף. כשתסדרו את הלינה שלכם שם, בררו מה כן אפשרי. 
• קבר שמאי בהר מירון - מבנה מרשים מאבנים ענקיות ממש לפני המתחם של קבר רבי שמעון בר יוחאי. 2 הרבנים האלו משמעותיים בהיסטוריה ובתרבות היהודית. שווה להביא קטע לימוד שקשור לכל אחד מהם ולהתפלפל...

• עין נון - למרגלות המושבה מגדל. מקסים

• ארבל - לעלות בשביל האדום להתבוננות מקרוב במבנים המבוצרים מימי צלאח-א-דין והורדוס. מרשים הרבה יותר כשיודעים מה היה שם. אין במקום שילוט, להביא חומר קריאה מהבית
• יער שוויץ - קק"ל שמו הסברים על היער בדרך. מרגש לקרוא את הפתרונות שיוצר האדם כדי להצליח לחיות בכל מקום. נמצא מעט במקביל לשביל
• עין אולם - מערבית ליער מנחמיה - מתחילה ממנו הליכה של כ 6 ק"מ לאורך שדות עד תל רכש. אין סיבה לא לחתוך ישירות על אחת מדרכי האפר לכיוון תל רכש.
• גן לאומי ציפורי - ממש חובה להיכנס. לפנות כשעתיים עד שלוש.
• הרדוף - במסעדה במקום אפשר לשאול מי עורך סיורים במקום. מומלץ לתאם מראש. ראו יום 13
• נחל מעפילים (דרום מערבית ליגור) כ 6 ק"מ עליה, 500 מ' גובה במצטבר. מי שרוצה להתארח בעוספיה - לצאת מוקדם מיגור. אחרת - לישון ביגור ולהתחיל רעננים.

• גן לאומי ירקון - מבצר אנטיפטרוס - מקום מקסים. כמו כל גן לאומי - בחורף נסגר בשעה 16:00, מחודש מרץ עד הסתיו נסגר ב 17. בשבת וחג נסגר שעה קודם. חבל לפספס.
• מערכת מסתור תל גודד - על השביל, כשהוא פונה דרום-מערבית, יש כניסה למערכת מסתור מימי בר כוכבא. נדרשים פנסים. זהירות לא ללכת לאיבוד.
• תל לכיש - השביל עובר למרגלותיו. מומלץ לטפס ולראות ממצאים מתקופת בית ראשון ותקופות מאוחרות יותר. יש דפי הסבר בכניסה מדרום.
• נחל שקמה - מעבר לכך שבמציאות הוא הרבה יותר ארוך מאשר במפה (עושה חשק למדוד ברכב/אופניים כמה באמת הוא ארוך) משעות הצהריים כל ההליכה בשמש. עד הצהריים ההליכה בצל. הצלחתם לכוון את ההליכה בו לבוקר - שיחקתם אותה. 
• ערד - א. זהו מקום מצוין לנוח לפני היציאה למדבר. המכולת הבאה נמצאת רק בשדה בוקר. לא בטוח שתמצאו בלון גז לגזיה שלכם. 
•         ב. אחרי ק"מ רבים של יישובים כפריים, ערד היא יישוב עירוני. עם בית קפה נחמד והכל. אי אפשר להקים אוהל איפה שמתחשק. כמעט אף אחד שם לא שמע עדיין על שביל ישראל. מומלץ בחום למצוא מקום לינה לפני שאתם מגיעים לשם ולא לצפות שיחכה לכם חדר שביליסטים כמו בהר עמשא
• צומת צפית - סטיה של כמה ק"מ מהשביל ויש שם מים בלב מפעל. בהליכה בבקעת צבאים לכיוון מצד תמר אין אטרקציות מיוחדות, כך שניתן לחתוך לצומת לאורך המסוע של מפעלי ים המלח (יש דרך)
• עין צפית - גב מקסים, היה מלא כשבקרנו בו (אמצע פברואר, מים לא טריים למרות שיומיים קודם ירד גשם בערד). אם לא בא לכם לנסוע בטרמפים מצומת צפית לחניון הלילה של מצד תמר, אפשר לישון בתחילת המסלול השחור המוביל לעין צפית. רק חשוב להקפיד לא לישון בשמורות טבע.

• המכתש הקטן - מסלול מדהים ביופיו. מסתיים במעלה עלי הקשה במיוחד. כדי להתפעל בנחת מהנוף, צאו השכם בבוקר והקפידו להגיע לתחילת המעלה לפחות שלוש שעות לפני החושך. תרוויחו טיפוס נינוח וזווית שמש מצוינת לצילומים מהמצפה למעלה...
• מים בחניון לילה אחרי מעלה עלי - יש בסיס צבאי שכנראה לא תמיד מאוכלס, כך שלא וודאי שניתן לבנות עליו לאספקת מים. יש תנועת מטיילים ערה, בעיקר בסופי שבוע, בתנאי שאתם מטיילים במזג אוויר סביר. סטטיסטית אולי אפשר לבנות על אחד מהשניים. תחליטו בעצמכם. אם אתם מגלים בתחילת היום שמישהו יוכל להשאיר לכם מים בסוף היום - עדיף להשקות במים העודפים שלכם צמח צמא מאשר לסחוב אותם על הגב.
• עין יורקעם - גם אם אתם עייפים, ממהרים להספיק לעלות את הסנפיר הגדול - רדו למעין ולכו עד סופו. מקסים

• הכרבולת - הכי טוב שיטמינו לכם מים. חוץ מהטלפון ברשימת מלאכי השביל, לנו מאד עזר מוחמד שהסיע יום יום את המלאכים הפרטיים שלנו 057-7862641 או אולי 050-5278128. אם אין לכם הטמנה - שווה לחלק את המסלול לשניים. סיימו את היום של עין יורקעם במפעלי אורון. זה אומר שוב עליה בסוף היום. שוב מומלץ לקום מוקדם ולסיים איתה עד 15. ההליכה ביום הזה קלה וזה בהחלט אפשרי. מה שלא יהיה, אל תוותרו על הסנפיר הגדול. במפעלי אורון יש כמובן מי-שתיה, מאחורי הביתן של השומר.
• חניון לילה נחל מדור - המצאה מתסכלת. כדי לישון בו צריך להאריך את השביל בעוד 5 ק"מ של הליכה בתוואי מעט סתמי אחרי הדרמה של הכרבולת וגבי עפרן. ברגע שיוצאים מגבי עפרן אתם למעשה מחוץ לשטח השמורה ולא חל איסור על לינה במקום. אם יש לכם הטמנה, אתם יכולים לבקש שתהיה במפגש קו המתח החשמלי והשביל האדום. למחרת, או עוד באותו יום אם יש לכם כוח, קצרו דרך השביל השחור, לא תפסידו כלום.
• שדה בוקר - נווה מדבר בכל מובן. יש צרכניה, ביה"ס לחינוך חברתי וסביבתי, קבר בן גוריון על כל מורשתו, ביה"ס שדה ועוד. מקום מצוין ליום מנוחה והצטיידות. אולי המקום האחרון עד אילת שניתן לקנות בו בכרטיס אשראי.
• חוד עקב - אסור לפספס. גם אם הלכתם ישר לשדה בוקר.

• חניון לילה גב חווה - רצוי להטמין מים אם אפשר. כשהיינו שם לא ראינו איש זולת המלאכים שלנו. לא לבנות על מטיילים אחרים שיצילו אתכם.
• גב חולית - לבדוק עם איציק שיש מים. דואג להטמנה קבועה. כשיש תנועת מטיילים ערה לא בטוח שזה מספיק. לשאול אם הוא רוצה שתשאירו בקבוקים, אולי נוח לו למלא אותם שוב.
• מרכז ספיר - יש צרכניה, כספומט(!)
• דרומית לצופר - לא פוגשים מים 3 ימים, עד שיטים. כדאי למצוא חברים עם רכב שטח באזור.
• שיטים - להקדיש לפחות לילה אחד. נותנים גם מקלחת, גם ארוחות. 25 ש"ח מזומן לאדם. אוכל צמחוני טעים, מדיטציות...
• נאות סמדר - ראו פרק רלוונטי
• אוכל עד אילת - אין צרכניה. אולי הכי קל לרדת מנאות סמדר לקטורה לחפש מכולת. בבאר אורה יש מלאך שאפשר להזמין אצלו מצרכים, ובשחרות יש את החאן שנותן הנחה לשביליסטים (45 ש"ח)
• מקדש הנמרים - גם אם החלטתם שהלב שלכם לא עומד בהליכה של 30 ק"מ לאורך כביש, עיצרו את הנהג שלכם במקדש הנמרים בדרך לשחרות (על המפה מצוין סימון אדום של עתיקות בפניה לכביש הגישה לשחרות, ללא ציון שם)

• פארק תמנע - ראו פרק רלוונטי, כולל הלינה באגם והמסעדה 
• מסלול הגשרון - הזהירו אותנו חזור והזהר שהמסלול סגור בצו אלוף. כשטיילנו שם היו איתנו כמה מאות ילדי ביה"ס. כל מי שטלפן לרשויות הצבאיות נענה שהמקום סגור. קיים בלבול וחוסר תקשורת בהקשר הזה. לו היינו שם שוב - היינו שוב הולכות כמתוכנן. יבוא חייל מצווה אלוף - כבר נמצא מסלול יפה אחר לחגוג בו.
• אילת - בחוף הדרומי ניתן ללון חינם. בחוף המגדלור יש מקלחת פתוחה, מים קרים בלבד. בחורף נסגר שם עם החשכה. בעיר עצמה יש את ה"מקלט" שנותן לילה ראשון חינם לשביליסטים במיטה בחדר משותף לכמה חוסים, כולל מקלחת חמה, כביסה וקפה עם חלב!. אחרי זה זה 50 ש"ח ללילה. לבדוק מראש שיש מקום. 08-6332868 ג'ון או ג'ודי
• אילת (2) - אחרי כחודשיים במדבר - אילת עשתה לנו הלם תרבותי. נהגי המוניות שמנסים לתקוע מחיר, לראות אם אתם עייפים מספיק לבלוע את הפתיון. (הציעו לנו נסיעה ב 20-40 ש"ח מהחוף לעיר.) יש שפע של אוכל, של אפשרויות בילוי. צלילה, שחיה עם דולפינים, דיסקוטקים... תהיו מוכנים לזה. ככה נראית הציביליזציה. אפילו שחודשיים לא עבדתם, אפילו שהתרגלתם לחיות בפשטות, בעיקר לפי מה שיכולתם לסחוב על הגב, אפילו אם עצרתם ליומיים בנאות סמדר והתאהבתם, העולם המערבי עדיין חי כחברה צרכנית. חברה שמוציאה את העיניים ובקלות מרוקנת את הכיס. במבה באילת עולה יותר מבכל מקום אחר... נקודת אור - שומשום - מסעדה אורגאנית, ארוחה עסקית דשנה ב 52 ש"ח. בקושי השתלטנו ביחד.

 4. סיום

אחרי הטיול הרשו לעצמכם שבוע שבועיים של התאוששות. כל עוד הגוף יודע שהוא במסע, הוא מדחיק ככל יכולתו את כל הקשיים והבעיות. ברגע שהוא מבין שנגמר, הכל מתחיל לצוף. כאבי הברכיים, כפות הרגליים, גב.. כל אחד והמרעין בישין שלו. תהיו מוכנים לכך והרשו לגוף שלכם להתאושש. אל תכעסו עליו שהוא כואב. אל תצטערו לרגע שטיילתם. רק אם תדעו מראש שזה מה שהולך לקרות, אולי תאפשרו לעצמכם עוד שבועיים לטיול וכך תוכלו לצעוד פחות ביום או לקחת יותר ימי מנוחה.

...זהו. יכול להיות שאמרנו הכל?