יש משהו מאוד מושך בשידורי התעמולה, אחרת קשה באמת להסביר מדוע אנו צופים בשידורים הזולים הללו.
מעל כולן, בולטות ברמתן הנמוכה הפרסומות של כמה מהמפלגות הקטנות. חלקן לאו דווקא "עניות". בעוד שחלק מהן דווקא עם תשדירים מוצלחים, כמו למשל מפלגת "צבר" או מפלגת הנכים, אחרות פשוט מגוחכות. לעיתים נראה כאילו מדובר במערכונים מתוך תוכנית סטירה.
קשה להבין חלק מאותן מפלגות ואת העומדים בראשם. איך הרשימות הקטנות מצפות להבחר כאשר אלו שהיו הכי קרובים לכך בפעם הקודמת, עוד התפצלו ל-2 מפלגות שונות. מדובר ברשימת הירוקים, לא מספיק שהם לא עברו את אחוז החסימה בפעם הקודמת, כיום מדובר ב-2 תנועות שונות, כאשר אחת מהן התאחדה עם מימד. במקביל תנועת עלה ירוק גם היא התפצלה ל-2, כאשר אחת מהקבוצות התאחדה עם ניצולי השואה. אני באמת מנסה להבין איך כל אחת מארבעת המפלגות האלו מצפה לעבור את אחוז החסימה. אם כל הארבעה היו שמים את האגו בצד ומתאחדים, למרות שיש שוני קל בעמדות שלהם, הם היו יכולים לזכות ב-2 מנדטים למפלגה אחת מאוחדת. זה בטוח טוב יותר מ-0 מנדטים לארבע מפלגות.
לסיום אספתי לכם את התשדירים המצחיקים ביותר לדעתי, והחסרי סיכוי ביותר:
מימד - התנועה הירוקה: הרב מלכיאור בכנס פעילים, בלי שמץ של שנינות או של נגיעה אמוציונאלית. איפה הפליירים המוצלחים שהם חילקו?
צומת - "כל מנה חיזבאלה".
.רע"ש - אולי התשדיר המגוחך ביותר. כל חצי משפט טייק חדש.
מפלגת לזוז, הישראלים, אור, מפלגת אחריות ועוד.
אפשר להבין מפלגות קטנות עם אג'נדה ספציפית מסוימת - נכים, גימלאים, צעירים, ירוקים, סטלנים וכדומה. קשה מאוד להבין מפלגות קטנטנות שהאג'נדה שלהם היא בדיוק כמו של המפלגות הגדולות. האם ראשי מפלגת רע"ש או מפלגת הישראלים, באמת חושב שמישהו שאינו בין מכריהם יצביע לו כיוון שהוא נגע לו בתשדירי התעמולה? עדיף להשקיע את כל הכסף הזעום בעבודת שטח, התוצאות יהיו טובות יותר, אך לצערם עדין לא מספיקות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
