RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
| 10/2008
סיפור חיי- פרק 6
"מה, אני מפריעה לכם או משהו?" שאלה ונראתה עצבנית
"לא... את לא" עניתי בלחש ובפחד
"כן, את מפריעה לנו! מה את רוצה?" יואב התפרץ
"אנחנו לוקחים הפסקה וכבר אתה מוצא לעצמך חברה?? ואת, מה את מתנשקת איתו?! הוא החבר שלי, שלי!" היא התעצבנה
התעצבנתי גם אני, הוא לא החבר שלה לפי מה שקראתי ביומן שלה, הוא היה.
והיא בגדה בו, זוהי לא אשמתי!
"ממתי בדיוק? לא זכור לי שרשום על המצח שלו 'טל'" עניתי באומץ
"לא רק שהיא מתנשקת עם החבר שלי היא גם מצחיקה זאתי..." דיברה אל עצמה
"אני לא מאמינה שיכולת לעשות לי את זה..." אמרה ונראתה פגועה
"את כבר עשית לי את זה" השיב יואב
הרגשתי לא חשובה, לא קשורה בניהם.
"טוב אני אתן לכם לדבר לבד..." אמרתי והלכתי מהר משם.
נעצרתי וחזרתי, כדי לשמוע על מה הם מדברים.
"אנחנו שווים יואב! אתה בגדת בי ואני בך, אז עכשיו אתה הולך אליה?!" שמעתי את קולה של טל
"אני אלך למי שבא לי, אלו חיי ולא חייך, תפסיקי להתערב בכל דבר!" שמעתי את יואב
נפגעתי כשהוא אמר 'אני אלך למי שבא לי', הוא הוציא אותי לא חשובה, כאילו אני סתם עוד משהי בשבילו.
"אני לא מבינה אותך... באמת שלא! יואב, אנחנו היינו ביחד, אנחנו היינו מ-א-ו-ה-ב-י-ם" היא הדגישה כל אות, "איך אתה יכול לזרוק את הכל לפח, סתם ככה?" שמעתי על קולה בכי
"טל... אני לא התכוונתי לפגוע בך, אני הייתי צריך הפסקה בנינו והבנתי שזה לא הולך, אני בוגד בך, את בוגדת בי וזה גם ימשיך ככה.
את באמת רוצה להמשיך משהו שבכלל לא קיים?" הוא דיבר ברוגע, כנראה כדי להרגיע אותה
"אני רק יודעת שאני כן מרגישה אליך משהו, שאצלי קיים משהו אליך! איך יכולת יואב..." היא דיברה בסוך המשפט בלחש, רוצה רחמים. היא רצה במהירות ונעלמה מתווך העין שלי.
העדפתי ללכת, ללכת לחדרי ולישון.
לא רציתי ללכת אליו, לחבק אותו, לנשק אותו.
פשוט לא רציתי.
רק רציתי קצת שקט.
###########
שמעתי דפיקה בדלת, דפיקה חזקה.
הסתכלתי על השעון הגדול, 2:32 לפנות בוקר.
ניסיתי להירדם שוב, אולי מי שדופק בדלת ייעלם ויניח לי.
עוד דפיקה חזקה, קמתי מהמיטה והסתכלתי מהחריץ כדי לראות מי זה.
זו הייתי טלי, בכבודה ובעצמה.
"מה את רוצה?" צעקתי מעבר לדלת
"לדבר, רק לדבר" היא אמרה
"את כועסת עכשיו, נדבר כשתירגעי..." הצעתי לה
"אני רגועה, אני מבטיחה לך שאיני כועסת". מה יכולתי לעשות? לא לפתוח לה?
"כנסי" אמרתי שכפתחתי את הדלת. האיפור נמרח לה, כנראה מהדמעות.
"אני אביא לך מים" הצעתי כשהיא ישבה על המיטה
פתחתי את המיני מקרר, הוצאתי ממנו מים והגשתי לה.
"תודה.." אמרה בחיוך
היא נראתה לי ידידותית באותו הרגע.
"אני מצטערת שהתפרצתי ככה מקודם, אני נסחפתי עם ההתנהגות, עם המילים" היא שברה את השתיקה והתנצלה
"אני זאת שצריכה להתנצל, לא ידעתי שאתם בהפסקה, לא ידעתי בכלל שהיית חברה שלו" שיקרתי
"זוהי לא אשמתך שלא ידעת... הוא אמר שהוא רוצה הפסקה, הוא אמר שהוא רק רוצה הפסקה.
"לא חשבתי שהוא רוצה להיפרד כי הוא לא אמר, הוא לא ביקש.
הוא רק אמר שהוא רוצה לנקות את ראשו, להיות קצת לבד. חשבתי שנחזור, נחזור להיות כמו פעם. לא חשבתי שהוא יתנשק איתך" קולה הרך והעדין הדהד באוזניי, היא לא רצתה לפגוע בי.
"ברור שכך חשבת, כל בחורה אחרת הייתה חושבת כך" ניסיתי לעדד אותה
לא הבנתי למה אני עושה זאת, למה אני מנחמת ועוזרת לה
אך משהו בקולה העדין ריכך אותי. הבנתי אותה, הבנתי איך היא מרגישה.
"אני עדיין לא מאמינה שהוא עשה לי את זה, הוא בגד ואני החזרתי, ומי יוצאת הרעה בסוף? אני. לא ציפיתי את זה ממנו, הוא לא רצה להיפרד, הוא רצה הפסקה, הפסקה קטנה. אחרי הפסקה לא חוזרים?" היא חיכתה לתשובה שלי
"ברור שחוזרים אבל אולי הוא לא הבין, אולי הוא... לא רצה להבין?"
"אני מצטערת שבאתי בשתיים לפנות בוקר" היא חייכה בחיוך מתנצל, "הייתי חייבת להבהיר לך מה קרה" היא אמרה ולגמה מהמים
"תודה על כך שבאת, תודה שסיפרת ושיתפת אותי" חייכתי אליה
היא חייכה גם וקמה מהמיטה.
"אני חושבת שאחזור לחדרי, כבר מאוחר" אמרה ויצאה מהחדר
"ביי" היא אמרה והלכה
"ביי..." לחשתי ונשכבתי על המיטה, חושבת, מהורהרת.
הרבה מחשבות התרוצצו במוחי, האם טל נהייתה עכשיו חברתי, האם יואב רוצה לחזור אליה או שהוא סתם רוצה לגרום לה להרגיש רע עם עצמה על זה שהיא בגדה בו אבל הרי גם הוא בגד בה אז למה הוא לא סולח?, כל הראש שלי התבלגן והתבלבל.
ועם כל המחשבות האלו, אני חזרתי לישון, מחכה ליום הבא.
| |
| כינוי:
~sweet^girl~
בת: 30
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
