*לפני הפרק, אני רוצה שתדעו שעשיתי את הפרק הזה על סתיו ויואב בלבד.
עוד כמה פרקים אני אתחיל לכתוב על ההרגשות של יואב וגם יהיה עליו פרק.
אני לא יודעת אם אתם רוצים ספיישל תמונות או לא, אם כן תודיעו לי! תהנו מהפרק...*
התעוררתי מהשעון המעורר, הייתי צריכה להתארגן לעבודה.
היד של יואב עדיין הייתה מסביבי, עוטפת אותי, מחבקת אותי.
כנראה שהשעון המעורר לא העיר אותו...
"יואב...יואב..." לחשתי בנסיון להעיר אותו, הוא לא ענה
"יואב, קום" אמרתי יותר חזר ונדנדתי אותו, הוא הסתובב לצד השני.
"יואב קום כבר!" צרחתי עליו, "נו! אנחנו נאחר לעבודה בגללך"
"עוד 5 דקות, תני לישון..." הוא ענה בשקט עם קול ישנוני חמוד.
"אתה בחרת בזה..." אמרתי בשקט והפלתי אותו על הריצפה
"למה?" הוא עשה פרצוף מסכן
"בוקר טוב גם לך, קום ותתחיל להתארגן, אנחנו נאחר לעבודה"
"טוב, רק תעזרי לי לקום..." אמר בקול מסכן.
הושטתי לו את ידי והוא נעזר בה כדי למשוך אותי אליו, לריצפה
"את חושבת שתוכלי להפיל אותי סתם כך בלי שאני אחזיר לך?" שאל בחיוך והיה מעליי
"אתה לא נורמלי..." צחקתי
"בוקר -נשיקה- טוב -נשיקה- ליפה -נשיקה- שלי -נשיקה ארוכה-
"להתחנף לא יעזור לך" אמרתי בחיוך, "אבל הפעם כן" חייכתי ונישקתי אותו
"טוב די עם הנשיקות, לך לחדר שלך ותתארגן" אמרתי וקמתי מהריצפה, הוא גם קם.
"אז נשיקה אחרונה לפני שאני יוצא" אמר ונישק אותי נשיקה ארוכה והלך בחיוך מרוצה.
"איזו דרך טובה להתעורר..." אמרתי לעצמי והתחלתי להתארגן
"יואב... לא לפני כולם!" אמרתי וניסיתי להתחמק מהנשיקות שלו
"נו... אבל את טעימה, ואני רעב" הוא חייך ונתן לי נשיכה קטנה בכתף, צחקתי וחמקתי ממנו.
"אחרי זה!" צעקתי אליו והלכתי משם.
"בואי למקום שלנו, יואב" קיבלתי אחרי שעה פתק ממפית שיואב כתב עליו מאחד העובדים.
חייכתי חיוך רחה ויצאתי החוצה
*לי וליואב יש מקום סודי לשנינו. מאחורי המסעדה יש בניין שאין בו אף אחד, אנחנו נוהגים לעלות לגג, הנוף שם מדהים*
"איפה הוא?" שאלתי לא מבינה כשעליתי למעלה וגיליתי שאין שם אף אחד.
שני ידיים עטפו אותי בבטן וגרמו לי הרגשה נעימה.
"יואב לא!" נזפתי ונהניתי מהנשיקות הצוואר שהוא נתן לי.
"נו, אבל אין כאן אף אחד" אמר והמשיך בנשיקות
"אנחנו אפילו לא חברים, אנחנו גם לא מגדירים אותנו כמשהו, מה אנחנו בכלל?" שאלתי ברצינות והסתובבתי אליו
"את רוצה להיות חברה שלי?" חייך חיוך מפגר
"יואב, די" אמרתי ובאתי ללכת
"נו, אני שואל ברצינות! את רוצה להיות חברה שלי?"
חייכתי חיוך ערמומי, "בתנאי אחד" אמרתי
"אני לא מאמין שבאמת הסכמתי..." יואב אמר בחוסר אונים ואני התפוצצתי מצחוק.
"נו אבל אתה ממש טוב בזה!" ניסיתי לעצור את הצחוק
"באמת?" שאלת בהתלהבות ועם חיוך גדול
"לא" אמרתי ונשפכתי על הריצפה
"רעה... ידעתי שאני לא צריך להסכים!" אמר ועשה שוב פעם את הסיבוב
"למה דווקא בלט?" שאל וחזר על התנועה שהראיתי
"כי אני אוהבת לראות אותך סובל"
"רגע, אז את עומדת להרביץ לי?" שאל מפוחד
הוצאתי לו לשון והמשכתי ללמד
-שעון מעורר-
"זהו! אין יותר בלט!! השעה עברה ואני לא צריל ללמוד יותר!" אמר בשמחה ואני צחקתי
"את יודעת מה זה אומר..." אמר והתקרב אליי, צמוד.
"זה אומר ש..." אמרתי בשקט וחיכיתי שהוא ישלים אותי.
"אנחנו חברים" אמר בחיוך, "אז רגע, מותר לי כבר לנשק אותך נכון?"
"טיפשון" אמרתי ונישקתי אותו
"סתיו?" שמעתי קול מוכר
התנתקתי מהנשיקה והסתובבתי בעקבות הקול.
"מה אתה עושה פה?!" שאלתי מופתעת ולא מבינה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
