"זיו!" צעקתי לעברו וקפצתי עליו בחיבוקים
"מה אתה עושה פה?!" שאלתי בהתלהבות
"את יודעת כמה זמן אני מחפש אותך?"
"יואו! אני לא מאמינה שאתה פה!" חיבקתי אותו שנית
"רגע, לפני כמה זמן עלית לארץ?" שאלתי עדיין בהתלהבות
"לפני שבוע, אנחנו נשארים לגור בארץ עוד הרבה זמן" אמר בחיוך
"באמת? יואו, כמה זמן עבר... איך התגעגעתי אליך!" חיבקתי אותו עוד חיבוק ענק
יואב שלח לעברו מבטים מאיימים, ראיתי שהוא מקנא
"אז אתה החבר של היפה הזאת?" זיו שאל אותו
"כן, למזלי כן" אמר יואב ובחן את זיו
"יואב, זה זיו. זיו, זה יואב" הכרתי בניהם והם לחצו ידיים.
זיו נראה טוב, מאוד טוב. הוא תמיד היה גבר יפה, אבל גדול ממני בשנתיים.
"איפה אתם עומדים לגור?" שאלתי בסקרנות את זיו
"כמה רחובות מפה, רחוב הירדן 13" חייך את חיוכו המושלם, איך התגעגעתי אליו
"ואתה עכשיו ביב' נכון?" שאלתי כדי לוודא
"כן, ואת בכתה י' גדולה שכמותך" חייך וקרץ אליי
############
יואב לא ידע מה לעשות, הוא הרגיש משהו בלב, הוא הרגיש שהוא רוצה להיות איתה לבד ולסלק את האיש שהיא כל הזמן מחקבת,
האם הוא מקנא? הרגש שחונק אותו, האם זו קנאה?
"טוב, אנחנו צריכים כבר לחזור הבייתה" אמר יואב בחוסר סבלנות
"היה נעים להכיר אותך" אמר יואב, לחץ את ידו שנית ולקח את סתיו משם
"אני אבוא לבקר" אמרה סתיו והלכה עם יואב
############
"מה יש לך? אצה מקנא?" שאלתי את יואב בחיוך
"אני? מה פתאום!" אמר ועשה פרצוף מבובל וכועס
"טוב, אז חא עהעה חל אכפת אם אני אבקר אותו היום בערב, נכון?" חייכתי חיוך ערמומי
"למה... למה שיהיה אכפת לי?" שאל ויכולתי להרגיש את הכעס שלו.
"טוב" אמרתי והלכנו לבית היתומים
"את לא יכולה ללכת אליו!" יואב עצר אותי בדרך
"למה לא?" חייכתי
"כי...כי... אני קבעתי לנו מקום במסעדה" אמר בשקט והסתכל בעיניי
"באמת?" הבטתי בו
"כן" אמר והמשכנו ללכת
"לשעה שמונה, אאז תהיי מוכנה עד אז"
"תודה" חייכתי ונישקתי אותו
הוא ליווה אותי לחדר, נישק אותי והלך.
השעה הייתה שבע, הייתה לי שעה להתארגן
עברו 10 דקות ושמעתי דפיקה בדלת
"זה מוזר, קבענו בשמונה..." אמרתי לעצמי ופתחתי את הדלת
"מעיין?" שאלתי מבולבלת כשראיתי אותה בוכה
"אני מצטערת שאני מפריעה ו... אני יודעת שנפגשנו פעם אחת בלבד ושאת לא מכירה אותי כל כך, אבל אני חייבת לשפוף את הלב בפני משהי, ואין לי למי"
היא אמרה והביטה בעיניי
"בואי, כנסי" אמרתי והכנתי לה תה
"מה קרה?" שאלתי והתיישבתי לידה על המיטה
"את זוכרת את היום שכולנו נפגשנו?" שאלה
"כן" עניתי
"אז היו שם עוד ילדים, בנים" אמרה ועיניה הביטו לרצפה
"רק רגע" אמרתי והלכתי להביא לה את התה
"תודה" אמרה בחיוך והמשיכה את דבריה
"אז היה שם בן, קוראים לו אוהד, שנה מעליי, שיער שחור ועיניים ירוקות.
היינו חברים כבר הרבה זמן... היום אני... אני ראיתי אותו מתנשק עם ילדה אחרת!" היא פרצה בבכי
"עם מי?" שאלתי
"עם טל!" אמרה ולא הפסיקה לבכות
"מה את אמרת לו? ומה הוא אמר לך? ניסיתי לברר מה קרה שם
"עוד לא סיפרתי לו\ ראיתי את זה ורצתי משם!"
"הזבל הזה..." אמרתי בנסיון לעודד
"אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה! אני שונאת אותו..." אמרה ופניה כעוסים
"את רוצה לנקום בו?" שאלתי עם חיוך ערמומי
"לא יודעת, לא, כן, אולי..." אמרה מבולבלת
"הוא בגד בך! אתם הייתם ביחד והוא פשוט מנשק ילדה אחרת! ואת עוד לא רוצה לנקום בו?" חיממתי אותה
"אני כן!" אמרה
"יופי, יש לי רעיון מושלם..." אמרתי לה וסיפרתי את הכל.
"לא נראה לי שאני מסוגלת..." אמרה עצובה
"זה מושלם! את חייבת לעשות את זה! מעיין, תקחי יוזמה, תהיי אמיצה!" עודדתי אותה לפעול לפי הרעיון
"טוב, אני יעשה את זה!" אמרה בחיוך וחייכתי אליה חזרה
-דפיקה בדלת-
"אולי, לא..." אמרתי
"מה קרה?" שאלה מעיין
"יואב, שכחתי לגמרי! אנחנו אמורים לצאת עכשיו למסעדה" אמרתי
"מה, אתם זוג?" שאלה בחיוך
"כן" חייכתי גם אני
"מזל טוב!"
"תודה... מה אני עושה?"
"תלכי"
אבל אני לא מוכנה!" נכנסתי להיסטרייה
"תגידי לו שתהיי מוכנה עוד 15 דקות, אני יעזור לך להתארגן"
"איך נספיק?" שאלתי חוששת
-עוד דפיקה בדלת-
"טוב, נו..." נאנחתי ופתחתי את הדלת
"תקשיב, אני עוד לא מוכנה אבל תן לי רבע שעה ואני יהיה בחוץ" אמרתי מהר
"רבע שעה, לא יותר" אמר, נישק אותי וחיכה לי במסדרוך בחוץ
בבלוג זה
בכל הבלוגים
