=הפחדים שבלילה=
השמש ביצבצה והאירה את החדר.
פקחתי לאט את עיניי. התאמצתי לפתוח אותך, השמש סינוורה אותי.
חיפשתי עם היד את הפלאפון.
7:03. עוד 4 שעות אני וזיו נהיה על הספינה, שנינו ביחד, בחופשה.
קמתי ונכנסתי לשירותים. שתפתי את פניי והסתכלתי עלי במראה הגדולה.
#############
"היא גילתה כבר?" יואב שאל אותי
"נראה לך? היא בחיים לא תגלה... היא מעופפת" חייכתי
"זיו, זה צעד רציני. תחשוב על זה עוד קצת לפני שאתה מחליט" יואב אמר ולעס את ההמבורגר הגדול שהיה בידיו
"אני יודע. חשבתי על זה המון, תאמין לי. אני נראה לך בן אדם שמחליט סתם דברים? בלי לחשוב?" שאלתי
"צודק, אני סומך עליך" יואב אמר והמשכנו לאכול.
##############
"כן, ארזתי את הכל. לא... אוקיי... כן. צריך עוד? באמת? טוב... לא, לא. זה בסדר אמא את לא צריכה.. אבל למה?
אני אמצא את זה בעצמי. גם אני אוהבת אותך..." דיברתי עם אמי וניסיתי למצוא עוד בגדים אחרים.
אמא: "תשמרי על עצמך! שתחזרי אליי בריאה ושלמה הבנת?"
אני: "כן אמא, אל תדאגי" חייכתי בחיוך כששמעתי את קולה הפולני והדואג
אמא: "טוב מתוקה... תיהנו. ואל תשכחי להתקשר אליי כשאתם עולים!"
אני:" אני לא אשכח"
אמא:"טוב, אבא רוצה לדבר איתך. נשיקות."
אני: "ביי אמא"
אבא:" ילדה שלי?"
אני:"היי אבא"
אבא:"לקחת כבר את הכל?"
אני:"לפני שאתה נואם לי בטלפון כמו אמא אז כן, לקחתי הכל, גם בגדים ארוכים וגם קצרים, לא שכחתי כלום"
אבא:"אני נראה לך כמו אמא שלך הפולנייה שדואגת להכל?"
אני:"אמ... כן"
אבא:"אני? אני פולני??"
אני:"אבא, אל תכנס איתי לוויכוח הזה כי אתה יודע שאתה תפסיד..." חייכתי וקיפלתי לתוך המזוודה את הסוודר החם שלי.
אבא:"מתוקה, שמרי על עצמך. אל תעשו שטויות ותתקשרו לנו 3 פעמים ביום טוב?"
אני:"טוב אבא"
אבא:"תיהנו שם, ביי מתוקה"
אני:"ביי"
ניתקתי את הפלאפון וחיכיתי שזיו יחזור מהארוחה שלו עם יואב.
^^^^^^^^^^
עליי: לירן.
בת 24. לומדת ועובדת. שיער חום בהיר, עיניים ירוקות וגוף גבוה ורזה.
יש לי חבר, זיו. הוא בן 25.
^^^^^^^^^^
.
"היי מאמי" זיו בא לקראתי ונתן לי נשיקה
"איך היה עם יואב?" שאלתי וניסיתי לסגור את המזוודה.
"אחלה" זיו אמר והוריד את החולצה שלו.
"אתה נכנס להתקלח?" שאלתי
"לא, אין לי כוח" אמר ושכב על המיטה.
"חבל..." אמרתי בקול סקסי והורדתי את הבגדים. נשארתי עם חזייה ותחתון.
חייכתי בחיוך ממזרי.
הוא פתח את הפה, מופתע מהמהלך שלי.
"יודעת מה? לא יזיק לי איזו התרעננות קלה..."
חייכתי בחיוך ניצחון ונכנסנו להתקלח.
^^^^^^^^^^^^^^
הגענו לספינה, היא הייתה מדהימה.
שבוע שלם נהיה עליה, שנינו ביחד.
היו שם כמה אנשים, שמחתי שלא היו הרבה ושלא היה צפוף.
ישר פירקנו את המזוודות ונכנסנו לבריכה הגדולה.
משתוללים כמו בני 13, נהנים ומאושרים.
^^^^^^^^^^^^^
"טוב, אני יחכה לך כבר בחדר אוכל." אמר ניב לשירן ויצא מהחדר.
שירן חשבה על הספינה הענקית , החדר שלהם היה מרווח ונקי.
היא הסתכלה על המראה, בחנה את גופה הדקיק.
היא ראתה מישהו עובר במראה, מאחוריה.
היא הסתובבה מהר אחורנית, לראות מה זה היה.
היא לא ראתה כלום, אף אחד לא שם, שום דבר לא זז, לא נע.
היא הסתכלה שוב על המראה, היא ראתה יצור שחור ומפחיד שמחייך אליי בחיוך רשע.
היא הסתכלה כמה שניות על המראה, היא ראתה שהוא מתקרב אליה.
היא פחדה להסתובב, היא פחדה לזוז.
היא פחדה.
היא הסתובבה אחורנית, אף אחד לא היה שם.
"את רק מדמיינת שירן, את רק מדמיינת" אמרה לעצמה וכיסתה את פניה עם ידיה.
כשפתחה אותן, שניות לפני שהיצור הדוחה והמגעיל הזה נגע בה, היא כבר לא הייתה בעולם זה.
^^^^^^^^^^^^^^
"משהי נעלמה מהספינה" אמרתי ליואב כשנכנסנו לחדר
"מה? איך את יודעת?" שאל
" שמעתי שהיא נעלמה, שאף אחד לא מוצא אותה" אמרתי בפחד וחיבקתי את יואב
"אל תדאגי, יימצאו אותה. היא לא יכולה להיעלם סתם" אמר ועטף אותי בזרועותיו.
^^^^^^^^^^^^^
הגיע הלילה, הירח המלא יצר אווירה רומנטית ונעימה.
יואב הלך לישון.
עישנתי סיגריה והסתכלתי על הים.
שמעתי צעקות.
"לאאאאא!!!" שמעתי קול של אישה
נבהלתי.
הסתובבתי אחורנית, הלכתי בעקבות הצעקות.
פניי נדהמו, לא האמנתי.
ראיתי ראש של אישה, כרות.
ראיתי בנאדם המכניס את ראשה לתוך שקית שחורה.
צרחתי חזק, פחדתי.
היצור המוזר הסתכל עליי, קם ובא לקראתי.
נכנסתי לפאניקה.
רצתי בכל הכוח לחדר שלנו, רצתי כמו שמעולם עוד לא רצתי.
נכנסתי מהר לחדר ונעלתי את הדלת.
כשנכנסתי לחדר, לא היה שם אף אחד.
זיו לא ישן במיטה, לא נשמע קול.
"זיוו!!!!!" צעקתי בפאניקה "זיו!!!" צרחתי.
"לירן, זאת את??" שמעתי את קולו של זיו מהמקלחת.
אבן ירדה מליבי.
הלכתי במהירות למקלחת.
"תודה לאל שאתה כאן!" נכנסתי למקלחת וחיבקתי אותו
"מה קרה?" שאל מודאג
"אני ראיתי.. י.. יצ.. יצור כ...כורת ראש של.. א..אישה!! אני פוחדת!!" אמרתי בגמגום
"לירן תירגעי ותספרי לי מה קרה "זיו אמר ברוגע והתלבש
-דפיקה בדלת-
זיו בא לפתוח את הדלת.
"לאא!" עצרתי אותו עם דמעות בעיניי
"אל תדאגי.." זיו אמר
"זה הוא!! זה הוא!! אל תפתח לו זיו, אל תפתח לו!" אמרתי בפחד
"אני לא פותח, תירגעי" אמר זיו וחיבק אותי
מישהו ניסה לפרוץ את הדלת.
זיו לקח בידו מקל ואני נעמדתי במקום, קופאת, פוחדת.
פתאום יד של מישהו נכנסה בתוך הדלת, עשתה חור.
היד החזיקה סכין עם דם.
"אהההההה!!!" צרחתי
זיו הרביץ עם המקל על היד והפיל את הסכין.
"לירן, צאי מהחלון שבאמבטיה" זיו אמר לי.
"מה?? לא.. אני לא משאירה אותך לבד.." אמרתי בפחד
"לירן, רוצי!!" זיו לחץ עליי
"חכי" אמר זיו
הוא נישק אותי נשיקה ארוכה, מלאת תשוקה, מלאת אהבה. "התינשאי לי?" שאל והביט בעיניי
באותו רגע, הכל נעצר.
הזמן לא זז, לא חלף.
רק שנינו בעולם הזה, רק שנינו פה.
-ירי-
גופי רעד, לא הבין מה קרה.
"לאא!!!" צעקתי
"זיו... זיו תענה לי!! לא.." אמרתי ונשכבתי ליד זיו.
הוא ירה בראשו של זיו, הוא ירה בו!!
מתוך החור החל לרדת דם.
"לאאא!!" צעקתי.
"זיו..." בכיתי
קמתי מהר ורצתי, רצתי מפאניקה.
יצאתי מהחלון באמבטיה.
לא הפסקתי לבכות, לא הפסקתי לפחוד.
גופות מלאות בדם היו על הספינה, גופות חצויות לשניים, גופות מתות.
בכיתי יותר.
"אין לך לאן לברוח" שמעתי קול מאחוריי.
הסתובבתי.
ראיתי את היצור המגעיל הזה
"מי אתה?!? מה אתה רוצה?!?" שאלתי בבכי
"את מכירה אותי..." הוא אמר והוציא את המסכה בפניו.
א...א...א..אב.. אבא?" שאלתי לא מבינה.
"ז.. זה אתה??" שאלתי בפחד
הוא חייך חיוך רשע ואכזרי. מבטו היה מכושף.
הוא כיוון אקדח לראשי.
התעוררתי בבהלה מהסיוט המפחיד והנורא הזה.
"מה?? מה הולך כאן??" שאלתי בפחד כשפתחתי את עיניי והשתדלתי לא לזוז.
"אתה?" שאלתי לא מבינה כשראיתי את זיו מחזיק בידו סכין, צמוד לגרוני.
הסיפור משתתף בתחרות "סיפורים עם סוף מפתיע"
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=603660&blogcode=10264285
לא הלך לי כל כך טוב... לא התחברתי לסיפור. ניסיתי למצוא רעיון אחר אבל לא מצאתי אז הלכתי על זה. 999 מילים!! XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
