לפני הפרק יש לי כמה דברים להגיד.
זה יכול להיות שההנהלה תסדר את זה לפני, כי זה לא היה מתוכנן.
אתם תגלו את מה שקרה בהמשך ורגשותיה גם כן יגולו, אחרי שהיא לא תוכל להסתיר אותן מעצמה. יש לי סיפור הרבה יותר יפה, ואני גם מתחברת אליו יותר.
אם לא יהיו לי רעיונות בסיפור זה, אני אחליף אותו בסיפור אחר.
פרק 2:
שעון המעורר העיר אותי ברבע לשבע.
הלכתי אל עבר השירותים, צחצחתי שיניים, שתפתי את פניי ועשיתי את צרכיי.
פתחתי את המזוודה והוצאתי בגדים יפים אך נוחים.
התאפרתי קלות, סידרתי את שיערי, קצת בושם והייתי מוכנה.
גלשתי קצת באינטרנט בינתיים.
-דפיקה בדלת-
"רק רגע"
בדלת עמד יואב, מוכן לעבודה
"את מוכנה?" שאל
"כן" עניתי בחיוב ויצאנו מבית היתומים
"לא כל כך סיפרת על עצמך..." ניסיתי לפתוח שיחה
"אני באתי לפה לפני שלוש שנים, הוריי נרצחו על ידי גנב שפרץ לביתנו. אני בכתה יא', תלמיד טוב,
אוהב לשחק כדורגל, מה עוד..." הוא ניסה לחשוב
"בעיקרון זהו. אני עובד פה כבר שנתיים, הרווחתי הרבה כסף"
"יפה. איזה חדר אתה?"
"236" ענה במהירות
"עכשיו ספרי לי קצת על עצמך..." התעניין
"אז כמו שאתה יודע, אני חדשה כאן. הורי נהרגו בתאונת דרכים לפני כשנה, אחי הגדול שמר עליי אך הוא מתגייס כעת לצבא ואין לי לאן ללכת.
אפשר להגיד שאני תלמידה טובה, אני מאוד אוהבת לרקוד, את כל סוגי הריקודים שיש בעיקר היפ הופ. את השאר אתה כבר יודע"
הגענו למקום עבודתו. זו הייתה מסעדה יפה ומקושטת.
יואב התחבק עם אחד מהעובדים ואמר שלום לכל השאר.
הוא פנה לאחראי ושאל אותו עליי.
אחרי 5 דקות הוא חזר אליי.
"סיפרתי לו עלייך והמלצתי עלייך. את יודעת למלצר נכון?"
"בוודאי" שיקרתי
"נהדר. יש לך יום נסיון, הוא רוצה לבחון אותך. אם הוא יראה שאת טובה ומיומנת הוא ישאיר אותך.
הרווח טוב ומומלץ לעבוד כאן, זו מסעדה בעל רמה גבוהה. את חושבת שתעמדי בזה?"
"כן!" עניתי וקמתי ממקומי, מוכנה למלצר.
"יופי. קחי את הסינהר הזה של העובדים ואת הפנקס ותתחילי לעבוד.
כשאת רואה זוג אנשים באים תחכי כמה דקות ותיגשי אליהם. כשמישהו עוזב את השולחן ומשאיר שאריות, תנגבי ותסדרי אחריו.
את השאר אני מנחש שאת יודעת. כל הזמנה שאת כותבת את מעבירה לחלון המטבח, מובן?"
"כן"
"הנה שני אנשים באים, חכי כמה דקות ותיגשי אליהם, בהצלחה" הוא עודד והלך לנקות שולחן.
שמתי עליי את הסינר השחור עם כתוביות של אדום, לקחתי בידי את הפנקס של ההזמנות ועט ויצאתי לדרך.
"אתם מעוניינים להזמין?" שאלתי
"נשמח לקבל קודם את התפריט..." אמרה האישה והם ציחקקו בניהם
"כמובן" אמרתי בחיוך והלכתי להביא את התפריט
'קצת לחשוב סתיו, מה כבר ביקשתי?' דיברתי אל עצמי כמו תמיד והבאתי להם את התפריט.
"תקראו לי כשתדעו מה להזמין" חייכתי והלכתי משם
שאר היום עבר בסדר גמור. היו לי כמה פאשלות קטנות אך למזלי הרב, האחראי לא ראה.
הלך לי טוב למדי והצלחתי לעשות את עבודתי כראוי, אפילו קיבלתי טיפ גדול.
ראיתי חיוך על פניו של האחראי כשהסתכל עליי, בטוח הוא יקבל אותי לעבודה.
"סתיו, ברכותיי על עבודתך החדשה! את התקבלת!" הוא הודיע בשמחה ולחץ לי את ידי
"באמת? ואיי, תודה רבה!" הודתי לו והלכתי ליואב
"התקבלתי!! אני עובדת פה!" התלהבתי וקפצתי עליו בחיבוק גדול
ראיתי שהוא הופתע מהחיבוק אבל הייתי כל כך זקוקה למישהו, למגע של מישהו..
"באמת? מזל טוב!!" הוא שמח בשבילי.
"סתיו!!" שמעתי את קולו של האחראי קורא לי
"טוב אני אלך אליו עכשיו, ביי" אמרתי ליואב עם חיוך ענקי שהיה על פניי.
"קראת לי?" שאלתי אותו
"כן, בואי תיכנסי למשרדי ונדבר על עבודתך החדשה" הוא אמר עם חיוך ושנינו הלכנו למשרדו.
"יש משמרות..." הוא החל לדבר והסביר לי על הזמנים שבהם אני צריכה להיות, השכר שאני מקבלת ועוד דברים שמלצרית חייבת לדעת.
יצאתי ממשרדו עם החיוך שלא רצה לרדת.
התחלתי לעבוד ישר, לא רציתי לבזבז זמן יקר.
לפעמים הייתי מדברת עם יואב וצוחקת איתו.
חזרנו מאוחר בערב מהעבודה הקשה.
כשנכנסנו, עמדה באמפי ילדה יפה, שיער בלונדידני ועיניים ירוקות עמוקות, והסתכלה עלינו במבט של קנאה?
לא הבנתי מה היא רוצה ומה מעשיה. חשבתי אולי שהיא ויואב חברים והיא לא רוצה שאני אסתובב איתו.
"מי זו?" שאלתי את יואב והצבעתי על הילדה היפה מבלי שהיא תראה
"זאתי? אמממ.. אנחנו די..."
פחדתי מהתשובה שלו, כי די הרגשתי שהולך בניהם משהו, לפי מבטה.
לא רציתי שיקרה כי אם כן, היא תרצה שאני אתרחק ממנו ויואב ילד חמוד ונחמד.
"אנחנו בהפסקה קצרה אחד מהשני"
"מה זאת אומרת?"
"עברה עלינו תקופה לא קלה אחרי זוגיות של כמה חודשים... החלטנו לקחת קצת הפסקה בנינו... עזבי, ממש לא בא לי לדבר על זה..."
"הבנתי..." אמרתי בנבוכה
הסתכלתי עליה שנית והיא לא הפסיקה לנעוץ בי את עיניה.
רציתי לבדוק בדיוק מיהי, איך קוראים לה, מה היה איתה ועם יואב בדיוק, למה הם לקחו "הפסקה" ומדוע עברה עליהם "תקופה קשה",
הייתי חייבת לברר. בלילה חשבתי רק על זה, ניסיתי למצוא רעיונות איך לעשות זאת ואז, עלה לי הרעיון המושלם.