אני לא רוצה להיכנס לזה.
ושוב, כמו תמיד, זה הולך להיגמר.
ושוב, כמו תמיד, זה קורה בגלל מישהו אחר שפגשתי.
ושוב, כמו תמיד, הכל מתמוטט בפתאומיות כמו מגדל קלפים.
נשברתי.
הלב שלי כבר מתפורר מרוב הפעמים שהשתמשו בו.
אני מרגישה כמו זונה.
כל פעם שיש מישהו שמוצא חן בעיניי- אני חייבת להמשיך את זה.
אני חייבת להרוס את מה שיש לי.
אני חייבת להפסיק לאהוב ולהתחיל עם ההתדלקויות המעצבנות האלו.
אין לי אומץ לעשות את זה.
אין לי אומץ להסתכל לו עמוק בתוך העיניים, שפעם אולי אמרו לי משהו, ולהגיד לו שזה נגמר.
שאני לא רוצה את מה שיש לו להציע לי.
איך לעזאזל עושים את זה?
איך אומרים למישהו את כל האמת בפרצוף בלי בושה?
אני משקשקת.
רק המחשבה גורמת לי לצמרמורת מרעידה.
אותו הסיפור.
אותו התסריט.
ונמאס לי להיות אותה השחקנית!
אני לא רוצה את זה.
אני רוצה משהו קבוע, משהו טוב, אני רוצה משהו.
לא סתם סטוץ קטן בגלל שאני לבד.
לא סתם סטוץ קטן בגלל שהוא חתיך.
לא.
אני רוצה אהבה.
איפה לעזאזל אפשר לקנות אותה?