סיפור בהמשכים

זהו. נגמר.

הסוף כל כך קרוב ואין אפילו טעם להתאמץ.

למה? למה לצאת מושפלת?

הוא מחק אותי. הוא פאקינג מחק אותי.

מהכינוי שלו, מהחיים שלו, מהפייסבוק שלו..

מהכל.

הוא מחק אותי.

הוא מחק אותי.

הוא מחק. הוא. הוא מחק. אותי.

ודמעות מתחילות לרדת במורד לחיי בפתאומיות, כי הכאב חזק מדי.

ואני לא מצליחה לעצור אותו.

לא אותו ולא את הדמעות.

כי כואב לי, כל כך.

ואין לי אף אחד.

אני לבד.

ידעתי שאני לא צריכה להיכנס לזה, ידעתי שאני אפגע שוב.

ידעתי.