סיפור בהמשכים

שנאה. שנאה זה רגש משונה. מין זעם שבוער בנו, שמצית אותנו, שמכעיס אותנו, שמתסכל אותנו.

שנאה מוציאה מאיתנו את הרע שבתוכנו. שנאה מזיקה.

אני שונאת אותה, דבר די אירוני, לשנוא את השנאה.

יש קו כ"כ דק בין שנאה לבין קנאה, עד שלפעמים איני מבחינה בו.

שנאה כואבת, כואבת כ"כ עד שלפעמים אתה מסוגל לחתוך את עצמך כדי להעביר את הכאב למקום אחר.

שנאה כואבת , כואבת כ"כ עד שלפעמים בא לבכות עד שהעיניים נגמרות.

שנאה כואבת, כואבת כ"כ עד שאפשר להרביץ לאנשים בלי סיבה.

שנאה כואבת, והיא במיוחד כואבת כשאני שונאת אותך.

אבל הקנאה- היא זאת שבסוף מצליחה להכאיב לי יותר מכולם.

כי הקנאה אוכלת אותי מבפנים , לאט-לאט ובכאבי תופת, בייסורים, עד שלא נותר ממני כלום.