פשוט כואב, הכל כואב ,מבפנים כואב, ואין איך לצאת מזה, איך דרך ,אין יציאה ,וזה ממשיך והכאב גובר ,
אני נשרפת הבטן כואבת מהבכי , מהייאוש, מהאכזבה ...
ובעצם שום דבר לא קרה
נכון ? כמו תמיד...כלום ,הכל בראש
קל לי להוציא את העצבים פה, את הכאב שלי בלי שאפחד יגיד לי "אבל שומדבר לא קרה כולם היו רוצים להיות במקומך" מעניין לי את התחת !!!
פשוט אוף פשוט רע פשוט כוסעאמממממממק וחרא חרא חרא!
רע לי פאקינג רע לי ומעניין לי את התחת שהוא לא עשה כלום !
כי פה בדיוק הפאקינג בעיה!
אני מרגישה כלואה בתוך הכאב של עצמי בלי יכולת לצאת...
הפתרון היחידי זה להתקשר אליו, והוא לא עונה , אז מה זה שווה בכלל !?
שאני מנסה, שאני לוקחת את עצמי בידיים מרגיעה את עצמי ומתקשרת אליו ,ודווקא אז הוא לא עונה?!
אני לא מבינה את הקטע הזה שהוא גר חמש דקות הליכה ממני ואנחנו לא מתראים שלושה ימים , כאילו בכלל לא אכפת לו
כנראה שאני פשוט אובססיבית כלפיו ,מכורה אליו, והוא לא ,למרות כל הדיבורים שלו למרות שהוא תמיד אומר שכן...תמיד אני רואה שזה לא...
לא ראיתי אותו שבוע שלם, כי הוא נסע ,וכשהוא חזר ראיתי אותו יום אחד ,ושוב שלושה ימים
עם תרוצים עלובים של "אני לומד" כאילו שהוא לא יכל לפנות לי חצי שעה מהחיים שלו , והוא יושב עם חברים שלו .
כוסאעמק סבבה?! כוסעאמק ! פאקינג רע.
כואב כואב כואב ואין לאן לברוח ,אין לי מושג איך אנשים מתמודדים עם זה..באמת שאני לא יודעת, זה כואב בכל הגוף .
כאילו הוא לא רוצה לראות אותי...למרות האסמסים שהוא שולח...מה זה שווה בכלל של ה"אני אוהב אותך" אם בכלל לא אכפת לך לא לראות אותי,
אם אתה אפילו לא מתקשר לשאול מה שלומי!
רק אחרי שאני אומרת לו ובוכה לו שהוא לא מתקשר ורע לי יותר מדי זמן בלעדיו הוא מתחיל להשקיע ,
אבל למה אני צריכה להגיד כל פעם מחדש? כאילו מובן מאליו שאני יאהב אותו וזהו...אני מובן מאליו בשבילו ,
הוא לא מבין עד כמה יש לו את היכולת לפגוע בי , עד כמה כואב לי כשהוא לא מתקשר ,כמו תמיד,
ולא מתנצל שלא נפגשנו ,כמו תמיד ,ולא אומר שהוא מתגעגע אלי ומתגעגע לחבק אותי ולראות אותי ולשמוע אותי ,כמו פאקינג תמיד!
מה הבעיות שלו !? לעזאזל ,לעזאזל עם הכל .
הוא לא מבין עד כמה אני מאוכזבת וכל פעם נפגעת יותר ויותר עד שבמקום לאהוב אני רק צוברת כעס ושנאה.
פשוט אין לאן לברוח ,רק לשקוע בכאב,כאילו שהוא אפעם לא יעבור ,
רע לי , רע לי רע לי רע לי , וכשאני כן מתקשרת לספר לו כמה רע לי כמו שהוא תמיד מתחנן שאני יעשה,
הוא לא עונה לי וגם לא חוזר אלי !
לעזאזל איתו ,נמאס לי לצפות ממנו נמאס לי ,יותר מדי כאב ,
ואין לי איך להסתיר את זה ממנו אחרי זה ,ואין לי מושג איך אני אגיב כשאני יראה אותו ,
ואין לי מושג איזה הסבר אני אמורה לתת לו אם הוא יראה שאני כועסת ומדוכאת .
ואין לי כוח לשקוע במחשבות על אחר כך ,ולצפות שבכלל יהיה כזה...
הוא יודע שאני לא אוכל להפגש מאוחר היום כי אני לומדת מחר , הוא ידוע שגם לא נוכל להפגש מחר ,אלא אם כן הוא יועיל בטובו להופיע ולא ללמוד
אז מה הקטע שלו להרים טלפון אפילו רק בשביל לשאול מה שלומי?! ואם מתתי בזמן שהוא בכלל לא יודע?!
לעזאזל ,
אני בחיים אבל בחיים לא אבין את הראש של הבנים .
לכו לעזאזל כולכם ! סבבה ?
כינוי:
..someone in this world
בבלוג זה
בכל הבלוגים
