כנראה שלכתוב כאן יעביר לי את הזמן...
קראתי את הפוסטים הקודמים שלי זה מצחיק ,אבל אני משתנה נורא מהר .
בתשעה וחצי חודשים האלה שאני איתו , כל כך הרבה השתנה שאי אפשר לתאר את הכל בכלל .
אני רק יודעת שהוא באמת ממלא לי כל רגע בחיים , כל פעם שאני חושבת עליו אני מחייכת .
ולדעת שגם אצלו זה ככה , גורם לי להיות מאושרת .
את האמת , אני חושבת שלאנשים נמאס לשמוע אותי מדברת , כי אני מדברת בעיקר עליו ,
בלוג זה פתרון דיי טוב בשביל זה .
עולים לי המון זכרונות מהזמן שאני איתו ,
כמו היומולדת שלו , עד כמה הייתי מובכת ..כל עניין המתנות מביך אותי כל כך .
החצי שנה שלנו , בדיוק אותו עניין . מביךמביךמביך
והיומולדת שלי . בחופש הגדול
היומולדת שלי זה עניין אחר ,
את האמת ששמתי לב שלא כתבתי על זה כלום . אבל עד היום כל פעם שאני חושבת על היום הולדת שלי ,
זאת בדיוק אותה הרגשה . הרגשה רעה. שאני תמיד מרגישה צורך לפרוק את מה שאני מרגישה כלפי זה , אז זאת הזדמנות ..
תמיד בימי הולדת רע לי .כי כל פעם אני מתאכזבת ממשהו שונה .
אז הייתה בי תקווה שניסיתי להדחיק שאולי היום הולדת שלי הפעם יהיה שונה , הכרתי המון חברים חדשים , בצפר חדש, ואותו ..
אז מכל מי שהזכרתי , התאכזבתי . רק החברות שלי משנים קודמות שאין לי מושג מה הייתי עושה בעלדיהן לא אכזבו הפעם.
הוא וחברים שלו שהם גם חברים שלי (זה מה שקורה כשגרים באותו המקום , אני אף פעם לא אבין אם זה טוב או רע ) נסעו לוילג'
לשלושה ימים וחזרו ביום של היומולדת שלי ,למען האמת , זה לא הפריע לי . אני לא חושבת שהם ישנו בשני הלילות שהם היו שם , אבל אפילו SMS מזל טוב , גם יום אחרי , פשוט שום דבר ואני חשבתי שהם חברים .רק אחד מהם באמת בא אלי ואמר לי מזל טוב והביא לי עוגה.. באמת שהוא יצא הכי מקסים.
וחבר שלי.. הוא כן התקשר כשהוא היה בוילג', בשתיים עשרה בלילה , ודיבר איתי .. אבל ביום הולדת הוא היה איתי עשרים דקות ,כי זה הזמן שנשאר , והלך הביתה כי בני דודים שלי הגיעו.
וכל הזמן הזה שהוא היה איתי הוא דיבר רק על איך היה בוילג' . ממש נהדר , היה לי כלכך רע . אני לא חושבת שמישהו מהם יודע כמה הם אכזבו אותי
אבל כל פעם מחדש שאני נזכרת בזה ,זה עושה לי רע .
והכי מכאיב לי , לדעת שלאנשים אחרים הם כן אומרים מזל טוב וכן חוגגים להם וכן הכל ! כשבעצם הם דיי שונאים אותם . ואותי שאני יודעת שהם כן אוהבים,
לפי זה שהם קוראים לי תמיד ומדברים איתי ושופכים את הלב שלהם , אותי ..הם אכזבו כל כך .
אז כן , זה היה בחופש הגדול , ועד עכשיו זה חרוט . כנראה שלתמיד , קורה... ימי הולדת זה תמיד מאכזב . התרגלתי .
בכל מקרה, לא ברור לי אם טוב או רע , אני גם לא אוהבת להגדיר את זה .
יוצא לי יותר מדי לחשוב , לחשוב על דברים רעים , משומה אני לא מצליחה לחשוב על דברים טובים שהיו לי , הם כאילו נמחקו .
אני והמוח המעוות שלי . חח מהפוסטים שלי אני נשמעת ילדה דכאונית .
אבל אני לא באמת ככה, אני פשוט מצליחה לתת לדברים כל כך קטנים להשפיע עלי כל כך הרבה .
לא נורא , יהיה טוב... כבר עכשיו טוב :)
someone in this world