שפופרת אומללה של טלפון שנתקעה בכיור בשירותים של הקניון, כנראה עוד מהתקופה שבה אנשים התקשרו במקום לסמס
מה זה זה
נני ואני במסר של שלום ואחווה עולמית למרות שתכלס אין על אשכנזים
גם אפס נקודה שתיים מגה פיקסל זה לא רע קונסידרינג
ללא מילים. אותו כנ"ל לגבי אמנות
מאחורי הדלתות האלה עובדי הקניון יושבים ומעשנים. בימים כתיקונים רואים דרכן את הים
ולסיום כרגיל שיר יפה
הלכתי לקניון עם נני כדי לאכול כי שנינו צריכים לחיות ולגדול אחר כך המשכתי לפימייל מונקי אוף דה סיק ג'נרל ובתרגום מאנגלית קופת חולים כללית לקחתי מרשם למשאף ונטולין ובבית המרקחת כמעט בעטתי למוכר ב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
