לא יודעת מה לא, אמרתי כותרת- זה מה שיצא.
אני עדיין חולה, אפילו אם פחות חולה. יצאתי מהבית אתמול, למסיבת יום הולדת שהייתה ממש בקצה הרחוב. בית פרטי שהוא למעשה גן ילדים, מה שממש מצא חן בעיניי, וריק מהורים. דווקא ממש מתוק, ולא עם זרים. סולידי, נחמד.
הסתובבתי בחדרים, שכל דבר בהם זעק גן, ומצאתי את הספר שהיה הספר האהוב עליי כשהייתי ילדה קטנה, 'הזחל הרעב' (הכנס בדיחת 'את לא אוכלת, אז זה מצחיק' כאן). הייתה קצת מוזיקה, וכמה דפי צביעה- אפילו לגו. בריכת הכדורים הייתה השיא.
אז, ש' בן שבע עשרה, מה שממש מוזר. זה אומר, והרי לכם חישוב מהיר ומשגע, שבשנה הבאה הוא בן שמונה עשרה. ממש כמו נ', ועוד המון אחרים שהיו במסיבה ההיא. ואני מודה שזה מעט מוזר, כי שמונה עשרה זכור לי משנים קודמות כגיל שנתפש כזקן (על מהחלל החיצון הקיצון).
אבל בדוגרי, נשארו לי עוד שנתיים. עוד שבוע בדיוק אני בת שש עשרה, אני כבר בי"א, עוד שנתיים בערך צבא (נחשו את מי לא מגייסים, נו, נחשו!), החיים שלי מגיעים לסופם בערך עוד כלום זמן. אחריות לא באה לי בטוב, וכל הפוסט הזה הוא התבכיינות וגוש ענקי של זיוני שכל, בכלל, אני נורא לא עצמי בפוסט הזה, ומה שאני בפוסט הזה ממש ממש מעצבן אותי.
תכל'ס, אני אפילו לא מדוכאת מספיק בשביל להיות משהו שהוא לא אני. אני סתם באיזה מצב ביניים שכולל הרבה מאוד שינה וממש מעט אוכל, וכשיוצא- סיגריה, אבל לא יותר מדי.
מה גם, שנגמרה לי החפיסה. ניחא, אני גם ככה בקושי יצאתי לעשן בשבוע האחרון, אבל אני כבר שלושה ימים בלי חום- שזה שיפור די מדהים בהתחשב בעובדה שבשבועיים שלפניהם הייתי על 'זין כלשהו.38', אני עייפה תחת ואין לי עצבים אפילו לעצמי.
היום השיער שלי מתולתל.
חחחח וואווווווווווווווווווווווווווו די עם הפוסט המפגר הזה. זה כאילו בשנייה שאני קצת לא מרגישה טוב יכולת הניסוח שלי עושה קפיצת ראש לחנייה, נשבר לי.
עפתי לצפות באקס- מן, כוסעומו, אפילו לא ידעתי שלמיסטיק יש קשר לרוג. לא אמרו כלום בסרט.
חחח אני קצת שונאת אותך על שיש לך זמן לכל העולם חוץ ממני. אבל לא באמת שונאת, סתם קצת נפגעת. יעבור.
מפצה על כיפורוש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
