ובאמת חשבת שזה יצא לפועל היום?
חחח יו
איזו חמודה אני כשאני אופטימית.
הבטחות ששוות לתחת, מילה ששווה לתחת. וזה הכל דיבור מעצבים, אבל אני כבר מתחילה לקחת את זה אישית. דוגרי, לוקחת אישית.
שונאת שאומרים לי שהמילה שלי לא שווה כלום, כשהמילה של אחרים ('אחרים', סתם לא בא לי להיות ספציפית) עוד יותר שווה לתחת.
יא אללה, כמה שזה מעצבן.
כמה שאני שונאת שלא נלחמים עליי בשטויות האלה.
ברצינות, שבדברים הגדולים והרציניים אני לא מצפה ליותר מדי, אבל בשטויות כאלה אני מצפה לקצת יותר ממינימום של מינימום.
מרגישה שלאף אחד לא אכפת,
מרגישה שלי לא אכפת, אז זה עוד יותר מציק. אפילו שזה שולל ממני את הזכות להתלונן.
הורמונים עאלק. תראו לי בחורה שלא תתעצבן מדבר כזה.
צריכה לקנות חפיסה
צריכה להשלים על העירוטופ
צריכה 30, אולי אפילו 48.
אני אחרי 92 וחצי, 93. לא מצליחה להשאיר את האוכל בקיבה
ובא לי שוקו, כוסעאמק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
