כן. אנחנו עם של לוזרים, הנשיא פרס יכול להפסיק להרגיש לבד בלוזריות שלו, כל העם איתו בלוזריות.היה חורבן, היתה גלות, היתה שיבה, יש מדינה, היתה מלחמה, עכשיו בחירות.
עם הקודש היושב בציון ישב שוב אחרי שנתיים וחצי מול מסכי הטלויזיה ויראה לאיזה מפלגה הוא מפסיד.
כן.בדיוק ככה, אחרי המלחמות, החורבן, הגלות עכשיו העם היהודי הקדוש מפסיד גם בבחירות, לא ממש משנה מי מנצח ומי לא, מה שבטוח זה שהעם שלנו הוא המפסיד העיקרי המובהק.
בחירות ראשונות שלי וכבר נמאס לי לבחור!
אם לעשות השוואה חדה לארה"ב ולעם ההוליוד היושב ביבשת אמריקה, שנערכו בו בחירות בשנה האחרונה...העם האמריקאי זה עם של מנצחים תמיד.
לא משנה מה הם עושים זה תמיד נותן תחושה חזקה של נצחון, לא ממש משנה איזה מועמד ניצח או הפסיד, מה שבטוח שהעם האמריקאי הוא המנצח המובהק מכל זה, גם אם חלקים גדולים מהציבור לא בחרו בו, כשמגיעה ההשבעה תמיד יש תחושה שכל העם ניצח,
בין השאר זה למה כדורגל לא מצליח אצלם, לפעמים בכדורגל יש תיקו ולפעמים אפילו אין גולים והמשחק יכול להיגמר בתוצאה אפס-אפס...
אז למה יש הבדל בינם לבינינו ? למה אנחנו כל שנתיים וחצי הולכים לבחירות כשהם הולכים לבחירות כל ארבע שנים בדיוק על השנייה.
למה?! כי הנשיא אחרי ההשבעה הוא לא הנשיא של הרפובליקנים ולא דמוקרטים, אחרי כניסתו לתפקיד הוא הנשיא של כולם ללא יוצא מן הכלל.
זה מה שאף פעם לא יהיה במפלגה או במי שעומד בראשה, במערכת בחירות כמו שלנו.
היו פעמים מעטות שאפשר לספור אותם על כף יד שמנהיגים שקמו בישראל באמת היו מנהיגים של כולם וגם אז המכנה המשותף של כולם שהם היו מנהיגים טובים אמיתיים וגם אם הם לא היו טובים כמו שאנחנו זוכרים אותם ואוהבים לזכור אותם, יש שנויי מאוד גדול בין מנהיים של היום למנהיגים של פעם.
אז הייתה צניעות מסויימת, אז העושר והאושר הגדולים נמצאו בפרטים הכי קטנים של החיים, אז ראש ממשלה יכול היה לנהל מדינה שלמה ולחיות חיי בורגנות בבית קטן וצנוע, ולא בפנטהאוז ענק ויקר, אז היתיחסו לכסף כאל אמצעי ולא כמטרה.
אז אני רוצה לסיום להעביר מסר לשלושת המוקיונים בעלי הסיכוי הכי גדול להיות ראש ממשלה: ציפי, ביבי וברק.
תקשיבו לי: נמאס לי להפסיד! אני לא רוצה להפסיד יותר.
נמאס לי לשבת כל שנתיים וחצי ולראות לאיזה מפלגה אני ועם הקודש מפסידים.
תגרמו איכשהו לבחירות האלה להיראות שהם בחירות שרק העם מנצח בו, ותנסו אתם בעצמכם להיות קצת טיפה המנהיגים של כולם ולא רק המנהיג של השמאל ולא הימין הכתום שחור אנא אערף.
תפסיקו לדחוף לי סיסמאות של כולם ביחד, בית גדול ומשפחה מאוחדת, הרי בקלות אפשר לזהות את הציניות על הפנים שלכם, צאו מהציניות ותראו שאתם יכולים לגרום לעם הזה לצאת מנצחים פעם אחת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
