שועל מקומו בטבע...
אבל איפה אני ?? |
| 3/2009
אני מרגיש שאני עומד להתפוצץ, תעזרו לי?!
העיניין הוא כזה:
אני מתגייס לשריון.
אבל אבא שלי יושב לי על הווריד ורוצה שאני אעבור לנ"מ.
הוא כבר הצליח לגרום לי לא לרצות להתגייס בכלל, כבר אני לא יודע מה אני רוצה שריון או נ"מ...
אז בעיקרון מה שהוא אומר זה השריון זה חיל נחות, מגייסים אליו את כל העמך, האוכל גרוע, מתייחסים לחיילים כמו לזבל, מסוכן מאוד תמיד בקו התקפה ראשון ושבעיקרון גם אם גמרת שלוש שנים תמיד יקראו לך למילואים ויפריעו לך בלימודים גבוהים ושעל כל הדבר הכי קטן קוראים להם תמיד בצו 8...
ועל הנ"מ הוא אומר שזה חיל יותר טוב וברמה יותר גבוהה, היחס לחיילים יותר טוב, שיש עתיד, שהם פחות מסתכנים ושלא מקבלים כל אחד לשם,ושהם מסתכנים הרבה פחות, ושיהיה לי יותר קל איתם מבחינת המסלול וגם במילואים אחר כך ושלא מגייסים אותם ראשונים אם נפתחת מלחמה וכל הבבלת הזה.
נמאס לי כבר לריב איתו כבר אין לי כוח, אי אפשר לסתום לו את הפה, כל מה שלא תגיד לו הוא יחזיר לך...ומבחינתו אני עדיין הילד שלא מבין כלום וכך הוא מתייחס אלי.
המצחיק הוא שהוא אומר לי 19 שנה היית ילד טוב ירושלים עכשיו נהיית עקשן עם הראש בקיר ועוד קרא לי בוגד כי שהחלטתי שריון לא שיתפתי אותו אז הוא קרא לי בוגד...בעוד הוא 12 שנה שואל אותי כל פעם באיזה כיתה אני, יש לי מעט מאוד זכרונות איתו עושים פעילויות של אב ובן...מקסימום שניים שלושה לא יותר...אני יודע הוא אבא והוא דואג אז יעבור לו שילך לפסיכולוג יטפל בבעיות המטומטמות שלו...אני לא מבין למה פשוט לא בחרתי ג'ובניק וזהו...סתם בשביל להוריד אותו מהראש שלי. אבל מה שהיה היה מאוחר מדי כדי לבכות על זה עכשיו...
למה הורים אחרים תמיד מחבקים את הילדים שלהם ואוהבים אותם ורק אני צריך להתמודד עם איזה אבא עיראקי מיושן שחושב שאני ילד שלא מבין כלום בחיים שלו ובנינו הוא לא מאמין שאני אחזיק בקרבי הוא בטח בינו לבין עצמו נותן לי רק חודש עד שאתייאש..
אני כבר מתחיל לא לסבול אותו...
נמאס לי לראות אותו במילא הקשר בנינו הוא לא הכי חם...
חוץ מזה...מזה כבר משנה אם אמות בקרב...הרי אנשים נדרסים פה על ימין ועל שמאל, הדריסות האלה כבר חולניות משהו כמו טרנד ואם לא מדריסה אז מתאונה או פיגוע התאבדות או רשלנות משטרה רופאים בירוקרטיה או קסאמים או טילים כלשהם או איבוד שליטה ברכב או דקירה במועדונים או מזה משנה ממה מתים במילא פה בישראל המרחק בין חיים ומוות זה רגע.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
