שועל מקומו בטבע...
אבל איפה אני ?? |
| 5/2009
כל פעם אני שוכח...
עוד שנייה הטירונות חי"ר נגמרת אבל קורה הרבה ש...
הקושי הפיזי גורם לי לשכוח למה אני באמת פה...
בקרבי...
שום דבר לא קל כשאתה שוקל כמו בן אדם וחצי...
גם ההתמודדות המנטלית קצת מורכבת יותר...
מצד שני איפה הייתי מכריח את עצמי להתמודד עם דברים שאם לא צבא...
מזמן הייתי נועל ומתעלם.
יצאתי מכל פוקוס ביומיים וחצי האחרונים.
עייפות שמספיקה לשלושה אנשים, אפטיות משוגעת, חברי למחלקה כבר מזמן ראו שאני לא ממש איתם.
אבל ברוך השם עכשיו כשאני בבית ישנתי מספיק ואכלתי אוכל כמו שצריך!
הכל כבר הסתדר.
יום רביעי בלילה חזרנו מהשטח, שתיים וחצי בלילה אנשים מתים מעייפות אחרי יום שלם על הרגליים, מסע 6 ק"מ + 1 ק"מ אלונקות נכון שזה קטן קטן אבל לא כל יום יוצא לבן אדם לעשות מסעות עם אפוד וקסדה שזה בערך שני קילו ונשק שזה עוד שניים שלושה קילו טובים.
חזרנו לבסיס מאוחר בלילה וישר לפרק טטרה(משאית צבאית) ולהעמיס הכל למכולה.
תגידו בשביל מה יש ג'ובניקים בצבא? כדי להציק להם לא לנו הקרביים, תציקו לג'ובניקים, בחייכם.
מסדר כוננות - שעת ט"ש - פתאום המפקד באדישות שלו מודיע לי בארבע לפנות בוקר יום חמישי לך לישון בשעה חמש השכמה לתורנות מטבח!
ישנתי בסוף כולה 40 דקות.
אני לא זוכר בחיים שלי יום יותר עייף מיום חמישי שעבר בתורנות מטבח, ישבתי דקה על כסא כבר עין אחת לפחות הייתה נעצמת מאליה והגוף מאותת שהוא זקוק למנוחה והרגליים שאתה חייב לשחרר מלחץ העמידה.
בסוף מישהו החליף אותי בשתיים בצהריים והיום היה במילא קצר כי זה יום לפני יציאה אז הם משחררים אותנו מוקדם, חייבים לישון 7 שעות לפני יציאה, אני פשוט רוצה לחבק את הבן אדם שקבע את החוק המטכ"לי הזה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
