שועל מקומו בטבע...
אבל איפה אני ?? |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2009
מה עובר עלי ? גם אני לא יודע...אבל זה מרגיש כבד כמעט כמו...
שבועיים סוערים במיוחד הסתיימו סופסוף!
אני חייב לציין אלה היו שבועיים לא פשוטים בכלל, מהשביזות של תחילת סוף הרגילה, מהביקור ברמת הגולן, החזרה לשיזבון, ועד "איפה כולם?" בהגנ"ש בישובי תפוח בזמן שאני תקוע בצוות שמירה במגורי הפלוגה והעבודה הבלתי נגמרת על הטנקים כל השבוע, עד השמועות והכתבות על ההתעללות בפלוגת "זאבים" בגדוד 74 שאליו אנחנו מיועדים...
כל אלה בהחלטת תרמו לא מעט לעובדה שסיימתי את השבועיים מבולבל וסערורי, לא היה לי רצון לדבר עם מישהו, סמס קצר להורים ולא יותר בשעת ת"ש, כעס על אנשים מסויימים בפלוגה שמנסים לחפש ת"ש בכל מה שהם עושים, רצון להיות בבית או בכלל לרדת לג'וב...
יום רבעי, פגישה עם הקב"נית אחרי שבועיים כאלה גם היא לא הצליחה להבין מה עובר עלי ואני מצידי לא הצלחתי לבטא מה עובר עלי, אבל זה הרגיש ועדיין מרגיש כבד כמעט כמו טנק, הפגישה הייתה מאוד מתוחה וממש לא צריך להיות פסיכולוג או קב"ן כדי לזהות את חוסר המוטיבציה המופגן שלי, כלפי כל דבר שהוא החיל הזה, המשמעת הזאת, הטנקים האלה שלפעמים נראים המכונה הכי אדירה בעולם ופעם אחרת נראים כמו ארון קבורה אכזרי.
באמת שאני אומר לעצמי לא מפריע הת"ש הגרוע, השביזות הזאת שמורחת את הזמן כמו גומי, המפלצות פלדה האלה, אני אומר לעצמי כן הייתי יותר שמח אילו הייתי יוצא הביתה כל שבת אבל זה צבא אין מה לעשות אבל בכל זאת למרות שאני מנסה לשכנע את עצמי בדברים האלה עדיין ישנה בעיה, אולי אני טועה ואני אכן לא מתאים לחיים האלה, לאורח חיים הזה.
אם היה חסר משהו אז גם בא עכשיו החשיפה הגדולה של פרשת ההתעללות בשריון...ליתר דיוק בפלוגת "זאבים" של גדוד 74 של חטיבה 188 של השריון, [למה צריך להכתים את שם החיל כולו?], דבר שהוסיף לא מעט שמן למדורת השביזות והרצון לצאת לג'וב.
להמשיך לא להמשיך? זאת השאלה, העיניין הוא מי מבטיח לי שיהיה יותר טוב במבצעית?
באהבה  השועל. |
נכתב על ידי
,
1/8/2009 11:30
בקטגוריות איך ששביזות תוקפת כל הזמן, אני, גריז, חששות ודאגות, כמה עוד, למה עוד, עד מתי ואיפה כולם!, צבא, שחרור קיטור, מה שעובר עלי כבד כמעט כמו טנק
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
