|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 איך שקושי בונה אדם.
תמיד היה לי בראש שאני צריך לשנות בי משהו, אבל תמיד חששתי משינויים.
תמיד רציתי להתחיל את הבוקר מול הראי וכמו הבלונדיניים עם עיניים כחולות שהכל מסתדר להם בחיים ולומר לעצמי "בוא'נא כמה אתה יפה".
כנראה שחיפשתי מודלים שנראו לי נכונים.
פעם ראשונה השבוע מזה שנים עמדתי מול הראי, בתחילת הרגילה ופעם ראשונה שהסתכלתי על עצמי בלי שום דבר רע לומר על עצמי, פשוט חשבתי ואמרתי בקול "כמה אתה יפה", הרגשתי את זה פעם ראשונה באמת לאהוב את מה שאתה.
ירדתי 16 ק"ג, בדיוק!
מ- 97.5 ק"ג נכון לאוגוסט 2008
עד-81.5 ק"ג נכון לעכשיו.
כמעט שנה של דיאטה יש אנשים (בעיקר בחורות וסלחו לי מראש) שהיו מסתכלים ואמרים "שנה שלמה רק 16 קילו?" ומרימים גבה...
כן רק 16 ק"ג בשנה, אבל הייתי שלם עם כל קילו שהורדתי, לא הרעבתי את עצמי לדעת, לא הרגתי את עצמי בשעות על שעות מיותרות במכון כושר.
היום, היום עוד המלאכה רבה היעד הבא שלי סוף האימון המתקדם ופחות מקסימום 5-8 קילו.
הזינוק המשמעותי היה בעיקר בזכות הצבא, מסתבר שאורך חיים אינטנסיבי עוזר מאוד, ארוחות קבועות, כל הזמן בפעילות שרוב הזמן אינה ספורט, הסחת הדעת ואי העיסוק בחיפוש אחר מודלים.
יום ראשון אחרי רגילה, חוזרים לחיים האינטנסיביים, לטירטורים, לשביזות ולעד מתי, כמה עוד, למה עוד, איפה כולם...
באהבה, השועל 
| |
 למה לא כל יום שבת?!
אומרים שכל הדברים הטובים הם קצרים.
האמת? צודקים, החופשה שהייתה לנו בשביל פסח מהצבא הייתה כל כך טובה אבל כל כך קצרה!
אם היו נותנים לי לפחות עוד יום אחד הייתי מרגיש טוב יותר.
חוזרים לשיזפון, נסחוב עוד שבועיים, שבת בבסיס שזה יחסית סבבה לא רע.
חוזרים לכוך הזה ש-95% ממנו גברים ועד שרואים באופק יצור אנושי ממין נקבה אז איזה ג'ובניק מסריח מרחרח סביבה או כל המפקדים עליה כמו זבובים על חרא.
מזה האפלייה הזאת ? למה נשים לא יכולות להיות קרביות בשריון? שיהיה קצת עניין, הן יכולות להיות נהגות טנק, תותחניות, למה רק מש"קיות?
| |
שיר לספק/מאת - השועל כארנב
שוב אותו ספק עולה,
וראשי במחשבות מתמלא.
על אם ולמה איך וכמה
ואם ככה אז בכל זאת למה?
אותה חומה שהצבתי מול הספק
הולכת ונחרבת, ומאחריה רק אזור ריק.
חייל אחד, סמל למאבקי חיים
בשבי נמצא כמעט ללא תנאים,
חששות מציפים אותי לרגל הגיעי לגיל צבא
ועיני רואות שבעולם עדיין גואה השנאה,
שנאה כלפי ה"כובש", כלפי היהודי, כלפי הישראלי
שנאת חינם שאין כדוגמתה, למרות שהם יודעים שזה לא הדדי.
חמוש במקלדת צג עכבר ומחשב
גולש בין שנאה גדולה, אהבה קטנה וכאב,
חושב על המחר ועל ההווה הדואב,
מקשיב לשירה
וחושב על סירה,
שמפליגה אל הלא נודע
ויודע בליבי כי ישראל היא הסירה.
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
