לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שועל מקומו בטבע...


אבל איפה אני ??


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2009

איך שקב"ן מעז...


הייתי אצל הקבני"ת השבוע, לא אני לא רוצה לצאת משריון.
איך זה שאנשים שומעים קב"ן ישר עולה אצלם השאלה "אהה, אתה רוצה לצאת?",
לא, לא בא לי לצאת, סתם בא לי להציק לאיזה פסיכולוג בשקל בשירות הצבא.
קצת חשוד הקטע הזה פסיכולוג בשירות הצבא תחת השם " קב"ן " הממ, לא?
בכל אופן מלבד זה ששבוע השטח הפך אצלי לשבוע ת"ש כי נשארתי צוות שמירה בבסיס כל השבוע...
אני יושב מולה והיא קוראת לי "סמרטוטי", אומרת לי שאני גורר רגליים...
פתיחה מצויינת לשיחה שאמורה לעזור לי כן...
וככה זה התגלגל עד שהגענו לשאלה אם אני רוצה לעבוד על זה או להשאיר את זה ככה
ואמרתי שאני מעדיף לעבוד על זה כי אני לא רוצה שאותה תחושה של "כולם מתקדמים ואני נשאר מאחור"
לא תחזור ואז עלה לה על הפנים מבט "אני צודקת" מזלזל טיפה הרגשתי טיפה אנוס באותו רגע אבל היא באמת צדקה,
מה לעשות..., אחר כך ציטטה שהמג"ד אמר שהמ"פ מאמין בי, סליחה מראש מכל המפי"ם אבל אני לא בולע את הבולשיט הזה
סליחה באמת סליחה...כאילו מפקד פלוגה לא יכול להגיד על טירון שלו שהוא מקרה אבוד לא?
איך שהוא בכל השיחה הזאת הגענו למסקנה שקשה לי עם שיגרה, הייתם מאמינים?
כשאני חושב על זה כן קשה לי טיפה, במיוחד עם שיגרה לחוצה כל כך כמו של הצבא.
אז קיבלתי הקלה שעה לעצמי מחוץ לזמנים של הפלוגה כל יום מלבד השעת ט"ש.

אחלה ת"ש...

באהבה

השועל.


נכתב על ידי , 22/8/2009 14:11   בקטגוריות אני, יהיה בסדר, תנאי שירות בזבל, אופטימי, שחרור קיטור, צבא, קב"ן  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי


מה הדבר שאתה הכי אוהב בצה"ל?
משהו שג'וב בחיים לא יבינו איך שקושי בונה את הבן אדם מא' עד ת'.


מה הדבר שהכי פחות אהוב עלייך בצה"ל?
ג'וב למיניהם/הן שהולכים עם ג'ובניקון או איך שלא קוראים לשטות הזאת שהם עושים על הכתף וזה נותן לכומתה שלהם מראה סמרטוטי ומגעיל, אחד הדברים שנתפשים בעיני כזילזול בקרביים...
אבל כיאה לג'וב אי אפשר לבקש מהם לכבד את הכומתה שיש להם על הכתף כי גם זה יותר מדי בשבילם.

מה הייתה משנה בצה"ל, אילו יכולת?
הייתי נותן לתותחן איזה LCD קטן שמראה לו לאן הטנק נוסע כי תותחן הוא האחרון בטנק שיודע לאן הטנק מתקדם.
הייתי נותן לקרביים משכורת יותר סמלית מאשר ה-700 שקל המונפצים האלה.


מה דעתך על הבירוקרטיה הצה"לית?
שונא בירוקרטיה מכל סוג.

האם איכות השירות הרפואי שצה"ל נותן גבוהה מספיק לדעתך?
אין תגובה, אנסה לשבור רגל ואגיד לכם איך היה השירות.

אם היית יכול לחזור אחורה ולחוות את חוויית השירות מההתחלה, האם היית עושה זאת?
לא.

נכתב על ידי , 8/8/2009 15:48  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה עובר עלי ? גם אני לא יודע...אבל זה מרגיש כבד כמעט כמו...


שבועיים סוערים במיוחד הסתיימו סופסוף!
אני חייב לציין אלה היו שבועיים לא פשוטים בכלל, מהשביזות של תחילת סוף הרגילה, מהביקור ברמת הגולן, החזרה לשיזבון, ועד "איפה כולם?" בהגנ"ש בישובי תפוח בזמן שאני תקוע בצוות שמירה במגורי הפלוגה והעבודה הבלתי נגמרת על הטנקים כל השבוע, עד השמועות והכתבות על ההתעללות בפלוגת "זאבים" בגדוד 74 שאליו אנחנו מיועדים...
כל אלה בהחלטת תרמו לא מעט לעובדה שסיימתי את השבועיים מבולבל וסערורי, לא היה לי רצון לדבר עם מישהו, סמס קצר להורים ולא יותר בשעת ת"ש, כעס על אנשים מסויימים בפלוגה שמנסים לחפש ת"ש בכל מה שהם עושים, רצון להיות בבית או בכלל לרדת לג'וב...
יום רבעי, פגישה עם הקב"נית אחרי שבועיים כאלה גם היא לא הצליחה להבין מה עובר עלי ואני מצידי לא הצלחתי לבטא מה עובר עלי, אבל זה הרגיש ועדיין מרגיש כבד כמעט כמו טנק, הפגישה הייתה מאוד מתוחה וממש לא צריך להיות פסיכולוג או קב"ן כדי לזהות את חוסר המוטיבציה המופגן שלי, כלפי כל דבר שהוא החיל הזה, המשמעת הזאת, הטנקים האלה שלפעמים נראים המכונה הכי אדירה בעולם ופעם אחרת נראים כמו ארון קבורה אכזרי.
באמת שאני אומר לעצמי לא מפריע הת"ש הגרוע, השביזות הזאת שמורחת את הזמן כמו גומי, המפלצות פלדה האלה, אני אומר לעצמי כן הייתי יותר שמח אילו הייתי יוצא הביתה כל שבת אבל זה צבא אין מה לעשות אבל בכל זאת למרות שאני מנסה לשכנע את עצמי בדברים האלה עדיין ישנה בעיה, אולי אני טועה ואני אכן לא מתאים לחיים האלה, לאורח חיים הזה.
אם היה חסר משהו אז גם בא עכשיו החשיפה הגדולה של פרשת ההתעללות בשריון...ליתר דיוק בפלוגת "זאבים" של גדוד 74 של חטיבה 188 של השריון, [למה צריך להכתים את שם החיל כולו?], דבר שהוסיף לא מעט שמן למדורת השביזות והרצון לצאת לג'וב.
להמשיך לא להמשיך? זאת השאלה, העיניין הוא מי מבטיח לי שיהיה יותר טוב במבצעית?

באהבה

השועל.
נכתב על ידי , 1/8/2009 11:30   בקטגוריות איך ששביזות תוקפת כל הזמן, אני, גריז, חששות ודאגות, כמה עוד, למה עוד, עד מתי ואיפה כולם!, צבא, שחרור קיטור, מה שעובר עלי כבד כמעט כמו טנק  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בן: 35

ICQ: 274307710 



מצב רוח כרגע:


הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , אקטואליה ופוליטיקה , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להשועל כארנב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על השועל כארנב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)