המכונית של פייר מנקודת המבט של פייר|
שכבתי על המושב האחורי שדיויד שוכב עליי ואנחנו מתנשקים, כבר הורדנו את הבגדים ממזמן, אני בהלם שאני שכבתי עם בן ועוד דיויד ועוד רוח, זה לא הרגיש לי כאילו הוא מת.
אני לא מאמין שזה קרה, שהייתי מגורה, שגמרתי בתוכו, שנסחפתי ככה ועכשיו אני אפגע בו עוד יותר.
''אני מאושר שזה סוף סוף קרה'' דיויד אמר.
''אני לא, עכשיו אני אפגע בך יותר, הבנים צודקים, מרגע לרגע אני גורם לך יותר סבל'' אמרתי.
''פייר הבנים כעסו הם לא התכוונו'' דיויד אמר.
''אתה מוכן להפסיק להגן עליי?!הם צודקים בכל מילה שהם אמרו ואני הולך להסגיר את עצמי אחרת אני לא אוכל לחיות עם עצמי'' אמרתי.
''פייר לא..'' דיויד אמר והתחלתי להתלבש.
''מצטער דיויד אתה לא הולך לעצור אותי..'' אמרתי, ממשיך להתלבש ולפתע נשמעו דפיקות על החלון.
''פייר?'' זה היה צ'אק.
''והוא הולך להיות הראשון שישמע על זה'' אמרתי ופתחתי את הדלת.
''אל תעשה את זה פייר'' אמר דיויד ונעלם.
''מה אתה עושה כאן? אתה מזיע..מה קרה כאן?'' הוא שאל ולקחתי את החולצה ממתחת למושב ויצאתי מהרכב.
''סיפור ארוך..'' אמרתי ונכנסתי לבית שלי וצ'אק נכנס אחריי.
''אני נכנס להתקלח וארד אלייך'' אמרתי ועליתי למעלה, אני מזיע ואדום כמו אחרי סקס, איזה צירוף מקרים..אני אחרי סקס! עם החבר הכי טוב שלי! שמת! שאני רצחתי!
פתחתי את הברז מים וכיוונתי על חמים, הורדתי את בגדיי, הכנסתי את רגליי למים, מספיק חמים..נכנסתי למקלחת, המים החמים שוטפים את גופי, השיער מתחיל להירטב...
חפפתי את שיערי ושטפתי את גופי, מה צ'אק רוצה ממני? אחרי שהוא צעק עליי את הכל..איך אני אספר לו שאני אחראי על המוות של דיויד?
סגרתי את המים ועטפתי את גופי במגבת לבנה ויצאתי לחדר שלי, לקחתי חולצה ומכנס מהארוך והתלבשתי, ירדתי למטה..
''קח, הכנתי לה קפה'' צ'אק אמר ונתן לי כוס קפה.
''תודה...שב..'' אמרתי והתיישבנו על הספה.
''אני מצטער על מה שקרה בבית של ג'ף..'' צ'אק אמר ונאנח.
''אתה אמרת מה שחשבתם'' אמרתי.
''אמרתי את הכל מתוך כעס, קשב לנו עם המוות של דיויד '' הוא אמר.
''אתה חושב שלי קל? אני הראשון שדיויד התגלה בפניו, אני מי שדיויד אוהב, אני מי שדיויד יכול לגעת בו, אני מי שדיויד לא מספיק לנשק, כל זה אני'' אמרתי.
''מזתומרת שדיויד לא מפסיק לנשק?התנשקתם פעם אחת לא?'' צ'אק שאל.
''שהוא היה בחיים כן, אחרי המוות לא, אני יכול לגעת בדיויד כאילו הוא חיי..'' אמרתי.
''איך זה? ואתה נותן לו לנשק אותך?'' צ'אק שאל. ''אני ודיויד בסוג של קטע..רומן..''אמרתי.
''מה?!'' צ'אק שאל בהלם. ''אני לא ממש מבין מה הולך בינינו אבל יש משהו..'' אמרתי.
''רק נשיקות?'' צ'אק שאל בהיסוס והנדתי בראשי.
''מה לא?'' הוא שאל בבילבול. ''היום אני ודיויד שכבנו פעם ראשונה בחיים שלי.'' אמרתי.
''מתי? שכבת עם רוח?'' צ'אק שאל וראיתי שהיה לו עור ברווז.
''שבאת גמרנו..זה קרה באוטו שלי אחרי שעזבתי את הבית של ג'ף..הוא ביקש לרדת לי וזה נסחף קצת..אני לא יודע איך זה לשכב עם גבר אבל עם דיויד זה לא הרגיש לי מוזר'' אמרתי.
''מזתומרת ביקש לרדת לך?'' אמר צ'אק והחזיק את ראשו.
''יצאתי עצבני מהבית ונכנסתי למכונית שלי, דיויד הופיע ואיכשהו התחיל לנשק אותי ורציתי להגיע הבייתה אזה הוא ביקש לרדת לי והסכמתי..'' אמרתי.
''גאד...ושכבתם בזמן נהיגה?!'' צ'אק נראה מזועזע.
''לא!אני לא רוצה למות! זה קרה ברכב מחוץ לבית ואני לא הולך לפרט מה קרה'' אמרתי ושתיתי מהקפה.
''מדהים, אפילו בתור רוח דיויד עדיין כאן..'' אמר צ'אק בחיוך.
''אני מאמין שהוא מת מסיבה כלכך מפגרת..'' אמרתי, רצח בגלל טעות.
''אפ'חד לא יודע מה קרה לו..אפילו הוא..אבל אני לא מאמין שהוא התאבד'' צ'אק אמר.
''כן..''לחשתי. ''כמה זמן הוא השתמש בסמים? איך גילית?'' צ'אק שאל.
''דיויד השתמש בסמים בזמן משמרות, הוא חשב שזה יעזור לו. תפסתי אותו באחד המקרים שהוא בא להזריק ובטעות הזריק חומר מרדים..כלכך כעסתי עליו, הוא כלכך פגע בי! הוא האחרון שהייתי חושב שישתמש!'' אמרתי.
''כן אבל זאת לא סיבה לא לבוא ללוויה, פייר שהודענו לך היית כלכך אדיש וכלכך לא היה אכפת לך ממנו'' הוא אמר.
''לא יכולתי לבוא ללויה מסיבה נפשית'' אמרתי.
''פייר בלי להעליב אבל ג'ף אפילו הגיע! וג'ף ודיויד היו החברים הכי טובים, ג'ף היחיד שראה את הגופה של דיויד..אין זה שהוא הגיע ללוויה ואתה לא? אז אתה ודיויד התנשקת..אזמה?! זאת לא סיבה לא לבוא ללוויה'' הוא אמר.
''לא הייתי מסוגל..'' לחשתי.
''בגלל הסמים? זאת לא סיבה מספי' טובה כדי לא לבוא ללוויה של חבר טוב שלך'' הוא אמר ונאנח, קמתי מהספה, הנחתי את הכוס קפה על השולחן ולקחתי את הטלפון של הבית.
''מה אתה עושה?'' צ'אק שאל בבילבול.
''נמאס לי להסתיר את זה מהעולם, נמאס לי להתעורר מהסיוטים, נמאס לי לחיות עם עצמי ככה'' אמרתי.
''פייר על מה אתה מדבר?'' צ'אק שאל וקם גם מהספה.
''אני הולך להסגיר את עצמי. אם אני לא אעשה את זה, זה לא יניח לי לעולם'' אמרתי.
''מה? פייר תסביר את עצמך'' צ'אק אמר.
''אתה רוצה לדעת למה לי יותר קשה לבוא ללוויה?'' שאלתי. ''אממ כן..'' הוא אמר מבולבל.
''אני ראיתי את זה..אני ראיתי אותו מת..אני זה שהזמין את האמבולנס'' אמרתי.
''מה?'' הוא שאל בשקט ''יודע מה עוד? אני עשיתי את זה..אני דחפתי את דיויד..אני רצחתי את דיויד'' אמרתי בהקלה, וואי איזה משחרר זה להוציא את זה..הסתכלתי על צ''אק, הוא היה אדום והוריד הזה במצח בלט אצלו.
''חתיכת רוצח!'' הוא צרח וקפף עליי בחניקה, עפתי על הריצפה שהוא חונק אותי.
''אתה רוצח! רצחת אותו! רוצח!!!''
''פייר?'' התעוררתי מהחלום שנכנסתי אליו. ''סליחה'' אמרתי בשקט, הוא יהרוג אותי..
''אז למה?'' הוא שאל. ''למה מה?'' שאלתי בבילבול.
''למה לך יותר קשה לבוא ללוויה?'' הוא שאל ועצמתי את עיניי.
''כי אני הייתי שם..אני זה שהזמין את האמבולנס..ראיתי הכל'' אמרתי וצ'אק שתק.
''אבל..למה לא סיפר..סיפרת לנו?'' הוא גמגם בהלם ולא הצלחתי להודות במעשה.
''התביישתי'' לחשתי.
''ממה? ואו..אתה ממש ראית אותו מת? זה למה לא נראת מופתע שסיפרנו לך?'' צ'אק התחיל לעקל.
''אוךך אני לא מסוגל..'' אמרתי ודפקתי את ראשי בקיר, צ'אק התקרב אליי וחיבק אותי.
''עכשיו הכל ברור לי..'' צ'אק לחש ונתן טפיחות על גבי.
''אני עשיתי את זה..'' לחשתי והוא עזב את החיבוק, המשכתי להסתכל על אותה נקודה.
''מזתומרת?'' הוא שאל בהלם. ''זאת הסיבה שבגללה אני כלכך מוזר.. דיויד לא התאבד ולא נפל, דיויד נרצח..הוא זוכר את זה והוא יודע את זה..הוא סיפר לכם שהוא לא זוכר כדי שלא תיבהלו'' אמרתי, עדיין בוהה בנקודה ההיא.
''נרצח?! אתה היית שם! למה לא אמרת לנו שהוא נרצח?! ראית את הרוצח?! נתפוס אותו ונכניס אותו לכלא!'' צ'אק צעק.
''צ'אק..''אמרתי ונאנחתי, זה כלכך קשה.
''יואו צריך לסקול את אותו בן אדם!'' הוא צעק...זה כלכך קשה!
''אני עשיתי את זה, אני רצחתי אותו.. אני דחפתי אותו מהצוק הזה..''אמרתי, צ'אק לא הבין מאיפה זה נחת עליו..אוך נו..הוא הסתכל עליי בהלם.
''תגיד לי שאתה משקר..'' הוא לחש. ''אני לא יכול..אני עשיתי את זה'' אמרתי בשקט.
''למה?! פייר למה?!'' צ'אק צעק עם דמעות.
''אני כלכך כעסתי! לא חשבתי על מה שאני עושה..'' אמרתי.
''מכעס?! אתה רצחת בן אדם מכעס?! את החבר הכי טוב שנו! אתה רצחת אותו מתוך כעס?!'' צ'אק צעק.
''אתה חושב שאני לא מצטער על זה?! אתה יודע איזה מצפון יש לי?! ועוד עשיתי את זה בגלל טעות! דיויד הסביר לי שעשיתי טעות! חשבתי שהוא לקח סמים באותו רגע וטעיתי..'' אמרתי.
''והדקירה?'' צ'אק שאל והתנשם בכבדות.
''אני הייתי מבוהל, לקחתי את הגופה שלו ליער, כדי שזה יראה כמו התאבדות אז דקרתי אותו בלב כאילו הוא עשה את זה'' אמרתי, הוא לא צריך לדעת שעד החלק הזה הוא היה חיי..
''אני לא מאמין..'' הוא התחיל להסובב בבית.
''אני מצטער צ'אק..'' אמרתי. ''מאוחר מידי אתה לא חושב?! ולא חשבת לספר לנו?!'' הוא צעק.
''לספר לכם?! לא רציתי לעכל את זה בכלל! אז לספר לכם?! אם הייתי מספר לכם הייתי נישאר בעולם מאחוריי סורגים בכלא!'' אמרתי.
''ושם אתה צריך להיות עכשיו! תביא לי את הטלפון! אני הולך להסגיר אותך'' הוא אמר.
''אוקי.אין לי שום בעיה אני חושב כמוך עכשיו..קל, תכניס אותי לכלא'' אמרתי. ''אין לי סיבה אמיתית למה לא להיות בכלא..אז קורין תעזוב אותי, אז יפטרו אותי מהעבודה, להקה גם ככה אין..אז כולכם תגלו ותכעסו עליי, אין לי שום בעיה..זה לא שיש לי ילדים או משהו'' אמרתי.
''יופי!'' צ'אק אמר ולקח את הטלפון, הוא חייג למשטרה וחיכה על הקו.
''כן..אני נמצא פה עם הרוצח של דיויד דרוסייס..כן הוא נרצח והבחור מודה'' הוא אמר ונתן את הכתובת..
''בחיים לא הייתי חושב שזה יכול לקרות! בחיים! אני מקווה שתירקב בכלא פייר! מגיע לך!'' צ'אק אמר בכעס וישבתי על הספה. תוך כמה דקות היו דפיקות בדלת, המשטרה הגיע סוף סוף.
צ'אק הלך לפתוח..
''היי...'' פאק זאת הייתה קורין!
''מה את עושה כאן?!'' קפצתי מיד, אסור שהיא תראה איך לוקחים אותי..
''אני מפריעה?'' היא שאלה בבילבול.
''אממ..''וואי מה עונים? ''קורין זה חשוב?'' צ'אק שאל.
''כן קצת..אבל אני יכולה יותר מאוחר'' היא אמרה בהיסוס.
''אין יותר מאוחר, זה עכשיו או לעולם לא'' אמרתי לחוץ. ''טוב אבל אני צריכה אותך לבד'' היא אמרה.
''אוקי..בואי..מהר'' אמרתי, אני לא רוצה שהיא תדע עכשיו.
''טוב..''היא אמרה בהיסוס. ''אני נשאר כאן'' צ'אק אמר ונכנסנו לחדר הצדדי.
''אז? מה העניין?'' שאלתי. ''מה יש לכם שנייכם?'' היא שאלה.
''אנחנו ממהרים..אז מה קרה?'' שאלתי והקפצתי את רגלי.
''אני בהריון פייר..יש לי בת בבטן ממך'' היא אמרה. ''ואו'' אמרתי..אני עומד להיכנס לכלא.
''ורציתי להגיד לך שלא משנה מה ההחלטה שלך אני שומרת אותה..ויקראו לה לאשל..אתה לא חייב להישאר איתי בגללה'' היא הוסיפה.
''תינוקת?!'' שאלתי בהלם. ''אתה לא רוצה בה אה?'' קורים שאלה בגיחוך וליטפתי את הבטן שלה.
''אני כן אבל זה מסובך..'' אמרתי..אני עומד להיכנס לכלא!
''איך בדיוק?'' היא שאלה והמשכתי ללטף את הבטן שלה.
''פה נמצאת הבת שלי?'' שאלתי בחיוך רחב. ''כן, היית מאמין?'' היא שאלה מחייכת.
''פייר ה..'' צ'אק נכנס לחדר.
''צ'אק אני אבא..קורין בהריון ממני'' אמרתי, התינוקת עוד לא נולדה ואבא שלה נכנס לכלא על רצח.
''מזל טוב'' הוא נראה מוטרד כמוני.
''הם כאן?'' שאלתי והוא הנהן, השפלתי את ראשי.
''מי כאן? ופייר ביררתי על דירות וסיפרתי להורים שלי! הם כלכך שמחו שאני אקרא לה לאשל'' קורין אמרה בחיוך ודמעה נזלה מעיניי.
''קורין אני צריך לספר לך משהו'' אמרתי בשקט. ''מה?'' קורין שאלה.
''קורין אני..'' התחלתי לספר לה. ''פייר לא..''צ'אק אמר.
''מה לא?'' שאלתי והשוטרים נכנסו.
''קדימה! הוא כאן או לא?!'' הם צעקו. ''מי? למה אתם כאן?! מה קרה?!'' קורין שאלה.
''מי הרוצח? דברו'' צעק אחד השוטרים.
''רוצח?!'' קורין נראתה מזועעזעת.
''אני כאן..'' צ'אק אמר והושיט את ידיו. ''אתה?!'' שאלתי בהלם.
''מצטער פייר..'' צ'אק אמר ושמו על צ'אק את האזיקים שהיו אמורים להיות עליי.
''מה קורה כאן?'' קורין שאלה.
''אני רצחתי את דיויד'' צ'אק אמר, לא! אני רצחתי את דיויד!
''בחור אתה הולך לשבת הרבה זמן בכלא..'' אחד השוטרים אמר ומשך את צ'אק.
''רגע! לא!'' צעקתי.
''כן? יש לך גם משהו להגיד?'' שאל השוטר השני. ''כן'' אמרתי.
''פייר תסתום את הפה שלך! אני הרוצח של דיויד! יאללה תקחו אותי! אל תקשיבו למטומטם הזה!'' צ'אק אמר.
''צ'אק אבל..'' אמרתי.
''דיי כבר פייר! תתמקד במשפחה החדשה שלך..'' צ'אק אמר ולקחו אותו מהבית
|יום ו' 09:00
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
