מבטים

מפתח לחיים חדשים חלק ב'

כמה זמן יקח לצ'אק להבין שהיא נעלמה? אם בכלל..

נשארה לה רק ברירה אחת.

''צ'אאאאאאקקקק!!!!'' צ'אק שמע לפתע את צעקתה של רבקה, הוא יצא מהמים ורץ לכיוון הקול ששמע.

''צ'אקקק!'' היא צעקה שןב, צ'אק רץ לאותו כיוון, הוא ראה את רבקה שוכבת על הריצפה מחזיקה את רגלה, נאנחת מכאבים ושבילי דמעות על פנייה.

''מה קרה?!'' שאל צ'אק במהירות ורץ אלייה. ''אני חושב ששברתי את הרגל'' אמרה רבקה וצ'אר הרים את רגלה, היא צרחה מכאב, צ'אק הגיע למסקנות.

''לא שברת אותה אבל אני חושב שנקעת אותה'' צ'אק אמר ברשמיות.

''מה זה אומר?! אפ'עם לא נקעתי את הרגל!'' אמרה רבקה בלחץ.

''זה אומר אל תדאגי, זה כואב אבל יעבור מהר'' אמר צ'אק וניסה לעזור לה לעמוד.

''מצאתי מים'' אמרה רבקה בזמן מאמציה לקום.

''אני רואה, כל הכבוד..טוב אני מרים אותך ''אמר צ'אק והרים את רבקה על ידיו והתחיל ללכת לכיוון החוף שהיא על ידיו, צמודה לגופו החשוף. צ'אק הוריד אותה על אחד הסלעים.

''תודה'' היא הודתה לו בחיוך. ''אין בעד מה, אני אחזור לדוג לנו, לפחות משהו אחד ואז אני אמצא דרך לחבוש לך את הרגל'' אמר צ'אק וניכנס שוב למים וניסה לדוג.

רבקה שיפשפה את רגלה, היא שזרה צמה בשיערה והתחילה לקרוע את שימלה הארוכה עד שהייתה קצרה על הברכיים, כל המלמלה הנפוחה של המעמד הגבוה ירדה.

''תפסתי!'' צ'אק צעק באושר והחזיק דג שמן בידיו, רבקה מחאה כפיים, צ'אק רץ אלייה עם הדג.

''נצלה אותו עוד מעט על האש'' אמר צ'אק והוסיף עוד עץ למדורה, הוא ראה אץ חלקי השימלה שניצבו ליד הסלע.

''מעולה! אפשר לחבוש את רגלך עם זה'' אמר צ'אק ולקח רצועת בד מאחת השכבות של המלמלה והתחיל לחבוש בעדינות את רגלה של רבקה במקצועיות מפתיעה.

''ראיתי כמה אגוזי קוקוס ליד המקום עם המים..אני אביא אותם'' אמר צ'אק והתכוננן ללכת.

''לא! אל תשאיר אותי לבד..'' אמרה רבקה וצ'אק נישאר, הוא לקח מקל ותקע בתוך הדג.

''אתה חושב שמחפשים אותנו?'' שאלה רבקה בשקט.

''לא יודע''

''בחיים שלי לא אכלתי משהו כזה, כל האוכל שאכלתי בושל על ידי שפים'' אמרה רבקה והכניסה לפה עוד חתיכת דג.

''עכשיו את אוכלת אוכל של השף צ'ארלס אנדרס קומאו'' אמר צ'אק בחיוך.

''זה השם שלך? המלא?'' שאלה רבקה וצ'אק הנהן. ''שלי רבקה ויויאן וויס'' היא אמרה בחיוך גם.

''את יודעת אני חשבתי על מה שאמרת, אני הייתי מתחרפן אם היו משדכים לי מישהי לחיות איתה'' אמר צ'אק.

''גם אני ככה, אני רוצה למצוא מישהו בשבילי, שבאמת מתאים לי..שהוא יפה בעיניי, נחמד אליי, עם תכונות שאני יאהב, ג'לטמן...אביר על סוס לבן'' היא אמרה וצ'אק צחק. ''אמרתי משהו מצחיק?'' שאלה.

''לא אבל בן אדם כזה יש באגדות, אני הייתי מסתפק רק על התכונות'' אמר צ'אק.

''אין חברה שלך?'' שאלה רבקה שיצאה מנקודת הנחה שיש לצ'אק חברה ענייה מהכפר, ככה היא חשבה.

''אין לי חברה, אין לי זמן למישהי בעיר שלי, אני סוג של חי על הספינה הזאת'' אמר צ'אק. ''למה?'' שאלה.

''כי זאת העבודה שלי'' אמר צ'אק. ''אז מידהי מהספינה לא מצאת?'' היא שאלה וצ'אק צחק.

''אני מהמעמד הנמוך, כל הנוסעים בספינה ממעמד גבוה, מי תסתכל עליי? איש נקיון, בדרך כלל מעירים לי הערות ונותנים לי פקודות'' אמר צ'אק ורבקה השתתקה.

''ו..ו..והעיר? למה אין לך זמן בעיר?'' שאלה.

''אני עובר בספינה כל הזמן, מדבר פעם בחודש בבית, אני מקבל משכורת ושולח לאמא שלי ולאחיות שלי, אני מפרנס אותם'' אמר צ'אק ורבקה הסתכלה עליו בהלם.

''אז לא הייתה לך חברה אפ'עם?'' שאלה רבקה וצ'אק הניד בראשו. ''גם לי'' אמרה בחיוך.

שנייהם רק בני 16-17 והם כבר צריכים לחשוב על העתיד, רבקה על חתונה וצ'אק על פרנסה למשפחתו.

''חם לי!!'' רטנה רבקה. ''רוצה להיכנס למים?'' צ'אק שאל ורבקה הרימה את רגלה החבושה שלמרות שעברו יומיים עדיין כאבה.

צ'אק חייך, רעיון עלה לראשו. הוא ניגש לרבקה והרים אותה על ידיו שוב. היא צרחה את שמו נופפה בידייה, צ'אק רץ למים שהוא צוחק והרטיב את רבקה שהיא עדיין על ידיו.

''עדיין חם לך?'' שאל צ'אק בחיוך ורבקה הנהנה בראשה, צ'אק חייך ורכן על רגליו ככה שרוב גופה של רבקה במים.

צ'אק התיישב על קרקעית הים והושיב את רבקה על רגליו בתוך המים. ''עדיין חם לך?'' שאל צ'אק ורבקה הנידה בראשה.

צ'אק הסתכל אל האופק. ''אנחנו בסוג של גן עדן'' אמר צ'אק לאחר חשיבה. רבקה הסתכלה עליו ואמרה:

''צודק, רחוקים מכולם, מהחוקים, מהמעמדים ומההורים''.

הורים, צ'אק היה האבא במשפחה שלו, דאג לפרנסה, בלעדיו המשפחה שלו הייתה קורסת.

''הייתי הרבה פעמים במקומות טרופים כמו אלה אבל במצב כזה עוד לא הייתי'' היא אמרה.

''מצב כזה?'' צ'אק שאל. ''נו אתה יודע, אי בודד, בצורה פרימיטיבית, אני יושבת על גבר חסון ממעמד יחסית נמוך ואנחנו מדברים'' אמרה רבקה וצ'אק גיחך.

''גבר חסון?'' צ'אק המשיך לגחך על עצמו. ''אתה חסון..מלא בשרירים..שזוף'' רבקה אמרה.

''משתגידי'' צ'אק הסמיק אך ניסה להישאר 'גבר'

רבקה התחילה לחשוב בצורה אחרת, צ'אק ג'לטמן, הוא הציל אותה ממוות אז הוא אביר על סוס לבן, הוא דיי דומה לה בתכונות, יש לו בהחלט חלק מהתכונות שהיא אמרה..אם לא כולן. אז למה לא בעצם?

''אם ניתקע פה לנצח?'' שאלה רבקה. ''אז חבל, אין מה לעשות'' אמר צ'אק.

''אולי נקים שבט?'' שאלה רבקה וצ'אק גיחך. ''דור המשך, רק אני ואתה על האי'' אמרה רבקה וצ'אק הביט בעינייה.

''רבקה תהיי יותר אופטימית, בטוח ימצאו אותנו'' אמר צ'אק והשפיל את ראשו, הוא היה גרוע עם בנות, פלירטוט איתן.

'' מעניין אם דואגים לי'' אמרה רבקה ושקעה במחשבות שהיא בוהה באופן, צ'אק ליפף את ידיו סביב גופה כך שהוא חיבק אותה, רבקה הייתה אדישה, לא הגיבה לזה.

''בואי נצא'' אמר צ'אק לאחר כמה דקות שהם ישבו בשקט במים, ''אני אביא לנו פירות'' אמר צ'אק ורץ להביא לשנייהם אוכל.

''כמה אחים יש לך?'' היא שאלה וצ'אק האכיל אותה בתות עץ. ''שלוש אחיות'' צ'אק ענה.

''איך קוראים להן? בנות כמה?'' היא התעניינה. ''מישל בת 14, ג'ינה בת 8, ולרי בת 5'' צ'אק ענה.

''ואתה הכי בוגר אה?'' היא שאלה וצ'אק הנהן.

''ולא מתחשק לך לפעמים לברוח מהכל? להתחיל מחדש? להכיר מישהי?'' היא שאלה.

''זה מה שאני עושה עכשיו לא?'' שאל צ'אק בחיוך. ''צ'אק אני לא חושבת שיחלצו אותנו מפה'' רבקה אמרה ביאוש. צ'אק חייך חיוך קטן ונתן לה נשיקה קטנה בראש.

זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלהם, אך האם האחרונה?

צ'וס =]