הייי..
דייי אני כלכך אוהבת את הפרק הזה..
פרק 28
''התגעגעת?'' דיויד שאל בחיוך זדוני
''איך...אבל...אתה..'' גמגמתי בפחד
''נרצחתי? על ידך? כן פייר, נרצחתי אני מת. אתה יודע מי רצח אותי?'' הוא שאל
''למה אתה כאן?'' שאלתי
''אתה רצחת אותי! אתה! החבר כביכול הכי טוב שלי תקע לי סכין בגב! או יש לציין בלב! וסובב וסובב וסובב!'' הוא צעק
''גם אתה תקעת לי סכין בגב! אתה!'' צעקתי, אני אשכרה מתווכח עם רוח
''אני?! איך אני?! פייר אתה דחקת אותי מצוק! והייתי עדיין חיי! רק איבדתי את ההכרה@ אבל היית חייב לתקוע לי בלב סכין! ואפילו אין לך מצפון!'' הוא צעק
''ואני גם לא מצטער על זה!'' צעקתי
''אתה רואה?! אתה ממשיך לפגוע בי!'' הוא צעק
''דיויד אני סמכתי עלייך שתפסיק עם הסמים! אתה יודע כמה הייתי מאוכזב ממך?!'' צעקתי
''אני הפסקתי! אבל אתה יודע משהו? אתה אמרת שאתה לא מכיר אותי יותר אבל בעצם זה אני שלא מכיר אותך! וכניראה שגם אפ'עם לא הכרתי אותך! אפ'חד לא הכיר אותך!'' הוא צעק
''אותי?!'' צרחתי
''כן פייר מושלם בובייה! כולם רואים בך בחור טוב! נשמה טהורה! בן אדם נגיב ומוכשר וסקסי! אבל מה שהם לא יודעים זה שאתה חרא! אתה רוצח! אתה פאקינג רוצח! ואין לך מצפון! אין לך חרטה על מעשייך! מי אתה?! זה לא הפייר שכולם מכירים!!'' הוא צעק
''גם אתה לא הדיויד שכולם חשבו שהם הכירו'' אמרתי
''אבל לא רוצח! צודק אני מסומם וכל מה שתרצה להגיד אבל אני לא גזלתי ממישהו את החיים שלו! אני הייתי צעיר! יכולתי להתאהב! להקים משפחה! לחיות עוד המון שנים!'' הוא צעק
''אני לא חושב שהילדים שלך היו שמחים לגלות שאבא שלהם מסומם!'' צעקתי
''פאק פייק לקחתי סמים רק 3 פעמים אולי 4! זאת הייתה טעות והתחרטתי על זה! זה כמו שזכרו לך משהו שעשית בגן! נו באמת פייר! אתה רצחת אותי!'' הוא צעק
''3 או 4? ומה עם הפעם שבאתי להשלים איתך?!'' צעקתי
''זה מה שניסיתי להסביר לך עוד לפני שרצחת אותי! לא לקחתי סמים! אני הזרקתי לעצמי חומר מרדים כי ניסיתי לישון!'' הוא צעק
''אני...רגע מה?'' שאלתי בשקט
''כן פייר! אתה רצחת אותי סתם! ואני ניסיתי להסביר לך את זה! אבל לא! אתה לא תקשיב לי! כי אתה מרוכז אך ורק בעצמך!'' הוא צעק
''לא יכול להיות'' אמרתי בהלם
''נו? אתה מתחיל לפתח סוף סוף מצפון פייר?! רצחת אותי לחינם! לא שיש סיבה לרצוח אבל בכל זאת!'' צעקתי
''דיויד לא ידעתי..''אמרתי
''מאוחר מידי פייר..אני מת..החיים שלי נגמרו..על ידי החבר הכי טוב שלי, שאפילו לא מצטער..החיים בזבל אה?'' הוא אמר
''סליחה..''אמרתי בעצב, מה אני כבר יכול להגיד?
''מאוחר מידי כבר..''אמרתי
''אם הייתי יודע לא הייתי עושה את זה..פאק סליחה..''אמרתי
''המעשה כבר נעשה..אני כבר לא כאן ואתה רשמית רוצח פייר'' הוא המשיך ואמר
''אני מצטער דיויד'' לחשתי והתיישבתי על הריצפה
''מזל טוב פייר, אני ירדוף אותך עכשיו לתמיד..''הוא אמר
''אתה יכול לדבר עם עוד אנשים או רק איתי?'' שאלתי
''עם כל מי שראה מוות אני יכול לדבר והוא גם יכול לראות אותי, אבל יש רק בן אדם אחד שאני יכול לחוש אותו'' הוא אמר
''לחוש? מזתומרת?'' שאלתי בבילבול
''לאשל בחרה בך אבל היא לא ממש מצליחה כי רק אתה מסוגל לראות אותה מבחינת המשפחה שלה, אתה יכול לגעת בלאשל כאילו היא חיה..אם היא תצליח כמובן.. ככה אני יכול לעשות אבל רק עם בן אדם אחד'' הוא אמר
''בחרת בגאפי?'' שאלתי
''עוד לא בחרתי..''הוא אמר
''מה ההתלבטויות שלך?'' שאלתי
''אתם, ארבעתכם'' הוא אמר
''כולל אני?'' שאלתי בהלם
''לא התכוונת לרצוח אותי בכוונה תחילה ועכשיו גילית ששית את זה בטעות, אני קצת כועס אבל אין לי סיבה לנתק איתך קשר'' הוא אמר והוא התיישב לידי
''אני שונא אותך'' אמרתי
''למה?'' הוא שאל בבילבול
''כי לא משנה מה אני עושה לך ואיך אני פוגע בך ורוצח אותך אתה סולח לי וממשיך לאהוב אותי..''אמרתי
''פייר אתה לא מתכוון לעשות את כל זה, זה לא שאתה באת אליי במטרה לרצוח אותי, באת להתנצל ובגלל שהסקת מסקנות מהר מידי נבהלת ונפגעת'' הוא אמר
''דיויד אני רצחתי אותך'' אמרתי
''נו? ו..? בסדר אז אני רוח, זה יותר מגניב, לא משמינים, אני אפ'עם לא רעב, אני יכול לעוף ולהפחיד אנשים ואני לא צריך לפתוח דלתות'' הוא אמר והתחלתי לבכות
''מה יש לך?'' הוא שאל בצער
''אני מצטער כ''כ דיויד, אני מתגעגע אלייך'' אמרתי בבכי
''גם אני אלייך'' הוא אמר
''אני כלכך רוצה לחבק אותך, אבל אני לא יכול'' אמרתי ומחיתי את הדמעות
''אתה תוכל'' הוא אמר
''תבחר בגאפי..הוא בטוח הכי רוצה לגעת בך'' אמרתי ויצאתי מהחדר
''פייר!'' דיויד צעק ועבר דרך הקיר
''דיי דיויד לך..אני רוצה להיות לבד..''אמרתי
''אני אוהב אותך..''דיויד אמר
''דיי! לך!'' צעקתי ופרצתי בבכי שוב, דיויד נעלם
''לא! תחזור! תחזור!'' צעקתי
''תחזור..''לחשתי ונפלתי על הברכיים שאני בוכה, ''תחזור..''
''פייר?'' שמעתי קול
''חזרת!'' צעקתי והסתובבתי
''לאיפה הלכתי? מתי הייתי פה?'' ג'ף שאל
''ג'ף..''לחשתי וחיבקתי לו את הרגליים
''דיי פייר...אנחנו נעבור את זה..'' ג'ף אמר וליטף לי את הראש וקמתי מהריצפה והוא חיבק אותי חזק
''ראיתי אותו ג'ף..'' לחשתי
''את מי? מתי?'' ג'ף שאל
''את דיויד, עכשיו..הוא היה פה'' אמרתי
''מזתומרת? פייר הוא מת'' ג'ף אמר
''אתה לא צריך להגיד לי שהוא מת!אני יודע את זה! אבל הוא היה פה! בתור רוח'' צעקתי
''רוח?'' הוא שאל
''כן! רוח!'' אמרתי
''ידעתי שאם תהיה לבד תתחרפן..''ג'ף אמר
''אני לא משוגע! באמת ראיתי אותו! ודיברתי איתו!'' אמרתי
''פייר זה בסדר להתגעגע וזה בסדר לדמיין, כולנו ככה כרגע..חשבת ללכת לטיפול?'' ג'ף שאל
''ג'ף אני לא מטורף!'' צעקתי
''אתה דמיינת את דיויד..אולי בכל זאת תראה פסיכולוג?'' הוא שוב שאל
''לא דמיינתי! דיויד תוכיח לו! תחזור! בבקשה תחזור! אני מתחנן!'' צעקתי והשתגעתי
''פייר דיי!'' ג'ף ניסה לתפוס אותי
''לא! הוא יבוא! תבוא! רבעק תבוא!'' צרחתי
''פייר הוא לא יבוא..''ג'ף אמר וניסה לחבק אותי ודחפתי אותו
''הוא יבוא! נו דיויד! תוכיח לו! הוא יוכל לראות אותך! נוו!!'' צרחתי שוב
''פייר בוא..תירגע..'' ג'ף אמר הלך למטבח ומזג כוס מים
''הוא יבוא..''לחשתי ודמעות שוב ירדו מעיני
''אתה רוצה שאני אשאר איתך?'' הוא שאל
''ג'ף לא דמיינתי'' אמרתי
''פייר אני ממש רוצה שתראה מישהו..''ג'ף אמר
''אני לא משוגע!'' צרחתי והעפתי לו את הכוס מהיד והיא עפה על הקיר והוא הסתכל עליי בהלם
''ג'ף לך...אם תלך הוא יחזור..לך..''אמרתי
''פייר הוא לא יחזור..''ג'ף אמר
''לך!'' צעקתי
|יום ג' 02:07