אז ככה:
עיצוב חדש
אני בדיאטת שוקולד (שזה אומר לא לאכול שוקולד, ולא להפך... ;/), והייתי צריכה למרוח את הזמן בלי לזלול שוקולד (הדיאטה היא לא בגלל הקילואים, אלא כדי שלא יצמחו לי חצ'קונונים מגעילים).
אז גלשית לי, ומצאתי תמונה חביבה למדי, אז הכנתי עליה עיצוב, והעלתי לבלוגי הקט. מה אתם אומרים?!
תגיבו! חשוב לי!
<אני לחוצה על העיצובים, בגלל שעוד שנייה נגמרים לי הימי ניסיון של הפיינטשופ... ואין לי ירקרקים מיותרים לבזבז על פיינטשופ/פוטושופ>
מצברוח חדש
לשם שינוי אני במצברוח ממש טוב, נהנית מכל דבר, ואשכרה מסתכלת על הדברים החיוביים בדברים [ממש ממש לא מתאים לי... ;)]...
למשל: הלכתי ברחוב עם אולסטאר של חברה שלי [שגדולות עלי זאיזה 3 מידות], נתקעתי באבן, ומעדתי לי בחינניות (אממ, לא.] וקיפצתי באוויר משהו כמו שני מטר. אבל, פשוט חשבתי לי על זה שאם הנעל הייתה במידה הנכונה, הייתי שוברת את הבוהן, אז מזל שהנעליים גדולות עלי!
עוד דוגמא:
הייתי בשיעור יוגה בבי"ס (=שיעור חסר תועלת, שדופק את הברכיים, דופק את המצברוח, והכי פלצני שיש. כלב מסתכל לתקרה בטוזיג שלי!!), ובגלל שזה שיעור אחרון למחצית, כל בת הייתה צריכה ללהנחות את הכיתה בתרגיל יוגה אידיוטי אחד. הייתי במצברוח עליז וציני, אז הדרכתי את התרגיל הבא:
שכבו על הבטן.
פרשו את ידיכם לפני גופכם, ושלבו אותן.
הניחו את אוזן ימין על יד שמאל.
עצמו עיניים.
לכו לישון.
בקטע הזה חברותי החביבות צחקקו, והמורה הסתכלה עלי כאילו היא עומדת לתקוע לי את מזרון היוגה בנחיר. מצברוח ציני לגבי יוגה רגיל מאוד אצלי, אבל לרדת על השיעור הפלצני ביותר בתולדות ההתחנחנות בנוכחות המורה זה כבר רמה אחרת של חוסר אכפתיות מהציון שלי בתעודה ביוגה. (דוגרי, אתם חושבים שהתיכונים שאני אבחן אליהם יהיו פאתטיים מספיק בשביל להתחשב בצין ביוגה?! כאילו... <גלגול עיניים> יוגה.)
מזגאוויר חדש
טוב, אני יודעת שהקור והאין-גשם לא חדשים, אבל הרוחות המדהימות האלו כן חדשות!! (או שלא, ואני סתם שמה לב לזה רק עכשיו...)
הלכתי בדרך חזרה מביה"ס הנידח שלי, והרגשתי את הרוח על הפנים שלי, משחקת לי בשיער, נכנסת לי לעיניים [יחד עם גרגירי אבק אינסופיים], ממלאת אותי באוויר קר וטוב. תחושה מדהימה!!
שלכם,
היוגיסטית הנחושה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
<אוי, אני גאה בעצמי!! אני יודעת, שזה נשמע מפגר, אבל... מעלה לי חיוך על הפנים לראות אותו מחייך!! הוא כ-ל כ-ך יפה!!>