אני כזאת טיפשה!
למה אני כ"כ חסרת טקט? ומפגרת? ונאיבית? ו.. למה לעזאזל אני לא יכולה להתגבר עליו עד עכשיו? עברה כבר כמעט שנה..
כ"כ קשה לי... *ואני גם כ"כ צומי >< *
למה הייתי צריכה לומר את זה? למה?! הרי זה כ"כ לא נכון! אוף >:
אני: " **** זונה אבל הוא מתוק P: "
הוא (בשיחה נפרדת) : "אל תדברי איתי יותר בחיים שלך."
אני: "מה יש לך? נווו"
הוא: "את מדברת איתי בצביעות ואומרת שאת מתה עליי ואחר-כך אומרת שאני זונה ושאת קורבן שלי. אם את שונאת אותי, לפחות אל תגידי שאת אוהבת.."
אני: "אם לא הבנת זה לא היה כ"כ כאילו אני קורבן שלך.. לא התכוונתי לזה ממש ממש ממש ברצינות. ואני מצטערת שחשבת שהתכוונתי"
הוא: "נשמעת רצינית. עזבי אותי בשקט."
אני: "נווו ****! >: לאאא >: אני יודעת שלפעמים אני מתנהגת בצורה נוראית. אני זוכרת שכבר רבנו פעם אחת בגלל זה.. בגלל שאני כ"כ מפגרת וחסרת טקט >< "
הוא: "עזבי אותי נטה."
אני: "לא אני לא אעזוב! כי אם אעזוב הפעם, באמת כבר נפסיק לדבר.. אני יודעת שאתה מעוצבן עליי עכשיו, ואני מבינה אותך. ואני נורא מצטערת על הכל! *בוכה* "
*חלק שאני לא ארשום כאן*
אני: " אני כ"כ מצטערת! >: "
הוא: "עזבי נטה.. קלטתי אותך. אני זונה ואת עוד אחת מאלפי הקורבנות שלי שמזמינים אותי ללילה. אחלה. ביי. "
אני: "אוף מפגרת שכמותי! באמת שאני מצטערת! ואני אכן חסרת טקט.. =/ אני מניחה שלא כדאי לך יותר לשמור איתי על קשר, אני רק פוגעת בך שוב ושוב.. והורסת דברים >: "
הוא: "את לא פוגעת בי שוב ושוב. אבל בכל צחוק יש קצת אמת. ואת התכוונת עם כל הלב למה שאמרת. חבל לי שלא אמרת לי את זה בעצמך ובפרטי."
אני: "לא נכון"
הוא: "היית חייבת להוציא את זה עליי בפומבי, הא? ועוד אחרי זה את אומרת "טוב לא נפתח את זה פה". הא לא חשבת על זה לפני? לא שמעת שלא טוב לדבר עם זונות? תתרחקי. "
אני: "אז.. אתה מנתק איתי את הקשר? *בוכה* "
הוא: "לא יודע. אני לא אוהב להגיע להחלטות כשאני עצבני כי אני לא חושב בפיקחות."
אני: "אוקיי אז כשתחליט תאמר.. ושוב- אני באמת נורא מצטערת! אין לי מושג אפילו למה אמרתי את זה! כאילו, לפעמים קורה לי שפתאום אני אומרת דברים שאני לא מתכוונת אליהם ולא אמורה לאמר בכלל.. =/ טוב תחשוב על זה. אמרתי שמה שתחליט- אקבל בכל מקרה. ואני בהחלט לא שונאת אותך."
איך אני יכולה לשנוא מישהו שאני אוהבת? אני פאקינג אוהבת אותו. מאוהבת בגיי.. אוהבת כמו שלא אהבתי מעולם.. והבעיה היא שזה עדיין כך.
איך יכולתי לפגוע בו כ"כ? ולמה? איך לעזאזללללל?! *דופקת את הראש חסר התועלת שלי בשולחן*
אני לא יכולה לסלוח לעצמי. ולא אוכל.
ועכשיו גם ניתקתי איתו את הקשר כדי לנסות ולשכוח אותו.. תאמינו לי שזה לא בדיוק קל. אי אפשר בכלל לשייך את המילה "קל" למצב הזה.
כל היום אני בוכה. כל היום, בלי הפסקה. לא שהבכי יעזור לי, אבל אני לא יכולה להפסיק.
ובנוסף לכל- יש לי גם בעיות עם הנשימה מאז המכות באותה מסיבת יום הולדת על חוף הים..
רע לי שאני לא יכולה לאהוב את איוון כמו שאהבתי את ****, רע לי שאני לא יכולה לספק לו את אותה כמות אהבה שהוא רוחש כלפיי.. >:
אני מקווה שאחזור לדבר אי פעם עם ****, אני כ"כ פוחדת לאבד אותו לתמיד! את האדם המדהים הזה, היפה הזה, החכם, המוכשר והמצחיק הזה.. >:
3>
*אני בזמן שדיברתי עם ****, בזמן שרבנו.. כן, אני יודעת שהאף שלי אדום, וכן אני יודעת שיש לי כחול כזה מוזר מתחת לעיניים. זה בגלל שלא ישנתי בלילה הקודם, והאף אדום בגלל הבכי. אויש למה לעזאזל אני מסבירה לכם את זה?! גם ככה בקושי קוראים כאן.. וכאילו שאכפת לכם איך אני נראית ><" *
בבלוג זה
בכל הבלוגים
