*קטע שנכתב לתחרות סיפורי פורים*

כמו כל שנה גם השנה ארגנו מסיבת תחפושות אצלנו בחבר'ה.    תמיד יש את המשקיענים הקבועים שמתחפשים ביצירתיות עם המון מחשבה ולעומתם יש את אלה ששמים על עצמם כובע ומציירים לבבות על הלחיים וחושבים שהם שוס.    

יש את הזוגות שתמיד מחפשים להתחפש ביחד.   "כפתור ופרח", "קוביות שש בש" ועוד שילובים.    

השנה, נעלמה לי היצירתיות.    ישבתי וחיפשתי תחפושת זוגית שעוד לא עלתה ובסוף עלה לי רעיון בנאלי לחלוטין, שאני אתחפש לגבר ושעודד יתחפש לאישה וכך היה.

באותו ערב, לבשתי את הטוקסידו של עודד מהחתונה.  חולצה לבנה מחויטת מתחת ומכנס שחור מחויט עם כיסים בולטים מעט.   אספתי את השיער מתחת לכובע ואיפרתי את העיניים שלי בשחור כמו העיניים השחורות של עודד.

לעודד שמתי פאה ארוכת שיער, איפרתי אותו בצורה מקצועית והוא לבש את השמלת סריג האדומה שלי שישבה עליו שיגעון.   מתחת הוא הצליח להתארגן עם אחת החזיות ששמרתי מתקופת ההנקה ודחפנו פנימה גרביים מגולגלות.

לא מצאנו לו נעליים, אז הוא הלך עם חצי מגף שהיה לו והוספנו לו חותלות אדומות שיסתירו את הנעל הגברית.

כך הגענו למסיבה, צוחקים ומאושרים.   נכנסנו והתקבלנו בתשואות על התחפושת, היו קצת בדיחות על הגזרה החטובה של בן הזוג הנשי שלי אבל עד מהרה הוא השתלב טוב בין חבריו שישבו במרפסת ועישנו סיגרים.   צחקתי כשראיתי אותו משלב את רגליו בצורה נשית ומנסה להסתיר את רגליו שקור החורף הגיע אליהם דרך השמלה הסרוגה.

ואז התחילו משחקי חברה.   ריקי הנחתה את הערב כמו תמיד והמשחקים היו מביכים ומצחיקים עד דמעות.    התפשטנו, התנשקנו, האכלנו אחד את השנייה והאלכוהול הפך להיות האביזר הכי חשוב בחדר, גם הדבר היחידי שעזר לנו לעבור את קו המבוכה ואולי גם יגרום לכך שמחר נשכח את מה שהיה.

אבל אני לא אשכח את הערב הזה.

כבר כשנכנסנו נחו עיניי על בחורה מדהימה שעמדה במטבח.  לא הצלחתי לקשר אותה לאף אחד מהחברים של בעלי ורק אחרי ששאלתי את בעלת הבית מי הבחורה הסקסית שמסדרת כך את הצלחות, היא סיפרה שזו אחיינית של בעלה שבאה לבלות איתם ואולי למצוא חתן.

המבטים שלנו הצטלבו לא מעט.   מצאתי את עצמי לוגמת יין ומביטה בה במבט מפשיט.   היא התחפשה לסופר וואמן ולבשה בגד גוף בכחול אדום נטול שרוולים שחשף חזה גדול ובולט.

כשישבנו כולנו על השטיח ושיחקנו אמת או חובה, החלפנו לא מעט מקומות ויצא לי לשבת לידה.    המבט שלי לא ירד מהחזה שלה.

בכל משימה  של אמת או חובה, מארגנת המשחק שלפה כרטיס מוכן וקראה את המשימה.

ואז הגיע תורי לקבל משימה של חובה.  ובכרטיס היה כתוב "קח/י מהקהל מישהו/י שמינו שונה ממינך לחדר אחר למחצית השעה".   הראש הקרימינלי שלי התענג על המציאה, כי לאורך כל הערב נשארתי עם התחפושת של הגבר, כך שיכולתי לבחור באישה שלידי ...  קמתי אל תוך המעגל והושטתי לה את היד.    כולם צחקו.

"כן, כן, לכו לחדר השני ותרכלו על הגברים שפה" צעקו אחרינו.

עלינו חצי מפלס לחדר השינה, היא נכנסה ואני סגרתי מאחורינו את הדלת ונעלתי אותה.  

התקרבתי אליה ונחתי את כפות ידיי על כתפייה.  היא הצטמררה אבל לא התרחקה.    נצמדתי.    העברתי את שפתיי על עורה הרך, מהכתף אל הצוואר, בזמן שהיא נאנחה והצטמררה אך לא זזה.

ליטפתי את הגב שלה בעדינות, והעברתי אותם מהגב אל העורף, אל הכתפיים וירדתי לאט לאט אל שדיה הבולטים.   ליטפתי אותם בעדינות והצלחתי לראות איך היא עוצמת את עיניה ונושכת את שפתיה.

ואז הורדתי יד אחת אל המותן שלה, פיסקתי עם הברך את רגליה והצמדתי אותה אליי.   ביד השנייה כיוונתי את פניה אל פניי ונישקתי את שפתיה הבשרניות בתשוקה.    הקשבתי לנשימות שלי ולנשימות שלה והד מוזר הידהד לי בראש.  לא ידעתי אם זה הגוף שמתעורר בתשוקה או האלכוהול שמסחרר אותי.   אבל לא יכולתי להפסיק.  

כפות ידיי כבר היו בשערה בזמן שהנשיקות שלנו הפכו להיות לוהטות יותר ויותר.   הולכתי אותה לאחור והושבתי אותה על קצה המיטה כשאני מתכופפת להתאים את הגובה כדי לא לנתק את הנשיקה.   

עמדתי על ברכיי בין רגליה והתחלתי ללטף אותן מלמטה למעלה.   ליטפתי את משפעתה שהייתה מכוסה בגלימה אדומה והיא שיחררה אנחות מבעד לנשיקות.

השכבתי אותה לאחור כשאני מעבירה את לשוני סביב בגד הגוף שלה ובמפשעה.   לא הפריע לי כלל שהיא לובשת גרביון, פשוט חיממתי את המקום בנשיפות עדינות והיא השתוללה.

מישהו ניסה לפתוח את הדלת הנעולה.   2 דפיקות בדלת ושמעתי את עודד "מאמי, את בסדר ... שכחתן את עצמכן ? את לא חוזרת למשחק ?"

"חוזרת, חוזרת" אמרתי ושמעתי אותו מתרחק מהדלת.

היא התיישבה, ליטפה את פניי ושתינו קמנו למקלחת הצמודה כדי לשטוף את הפנים ולסדר את הבגדים.    חייכנו בשתיקה ובאנו לצאת מהחדר.

שנייה לפני שפתחתי את הדלת היא עצרה אותה עם הרגל ומשכה את פניי לנשיקה ארוכה.

חזרנו למשחק כאילו לא קרה כלום וזו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה.

פורים 2008 לא ישכח במהרה.