לעוף לשומקום

הכנות היא כמו סם - היא מתוקה, היא ממכרת, ובסוף היא הורגת אותך. לא,  היא לא באמת אמיתית.

איך כנות יכולה להיות לא אמיתית? כנות זה להגיד את האמת, לא?

היא לא אמיתית משום שהיא חיה בפנטזיה .

העולם הזה דורש זיוף.

 תנסה להיות כן עם עצמך, עם אלוהים-

לפעמים גם זאת משימה מספיק קשה.

נושא הכנות תמיד היה עינין רגיש אצלי, כי אני כן כנה מטבעי.

תמיד שאלתי איפה מציבים את הגבול,עד כמה צריך לשחק את המשחק כדי לצאת בסדר...

עכשיו אני חושבת שיש לי תשובה - מציבים את הגבול איפה שהבפנים נגמר והמציאות מתחילה.

ולא, זה לא אכזרי או עצוב- זאת פשוט המציאות.

שאלה יותר קשה הייתה איך עושים זאת-

ולזה יש לי תשובה עוד יותר מבריקה - בקלות. מצד אחד - אפשר לא להגיד את מה שבאמת מרגישים, ומצד שני- עדיין לא להמציא . פשוט תתייחס לדברים שאתה כן מרגיש שאתה יכול להתייחס אליהם.... לצחוק על דברים, להביע תהיות פילוסופיות ....דברים כאלה...

ואז לא תגרר למצב הילדותי והצפוי מראש שאתה אומר את אשר על ליבך, ובתגובה מופיעים ממולך בעיקר סימני שאלה ופרצופים זועמים.

ולא , זה לא מצב בודד...

כי את מה שבלב ממילא איש לא יבין.