לב שתמיד חושב,ככה הוא יודע את מי הוא אוהב

ברגע שחשבתי שאני מתאהבת בו,ושהוא האחד.

הרגשתי מועקה,אחת עצומה!,חשבתי שקרה משהו חמור לאחד מהאנשים יקרים לי,

אבל זה היה הלב שלי שאמר לי"אל תקשיבי לסובבים אותך,לכי אחריי,הלב שלך"

ובאמת שככה עשיתי.

בהתחלה דיי התביישתי ממנו אני מודה,אפילו בשיעור לא דיברנו,חוץ מ...

"איזה עמוד,מה היו השיעורים,מה השעה וכו'..."

אני לא יודעת אם הוא התביש אבל מה שבטוח הייתי מאוהבת עד מעל לעננים,

עבר יוום ראשון,שני,שני,

ואז הגיע רביעי,שעתיים 3,4 והלכתי לשיוער אנגלית,והתיישבתי ולא ראיתי אותו,טוב,

"טוב,כנראה הוא לא הגיע" אמרתי לעצמי,

אבל לרגע אחד נהייה לי רגע לא ורוד במיוחד,זה לא היה חמוד אבל לא טוב

הוא כנראה שבר את הרגל,ראיתי אותו בא ויושב.

"תפתחו בעמ' 23" המורה אמרה.

לא יכלתי להפסיק להסתכל מתחת לשולחן על הרגל שלו,זה בטח כאב לו,החלטתי להתערב

"היי,אז מה שלומך?"

"חחח.. את רואהמה שלומי,לא הכי טוב,את בסדר?"

נראתי קצת מעופפת,אולי מרוב המחשבות

"כן,כן אני בסדר"השבתי"אז מתי זה קרה לך?"

"את יודעת הייתי עם חברים עשינו קצת שטויות,לא חשבתי שזה יהיה כזה חמור"

"מה כבר עשית שזה גרם לשבר ברגל?"

"סתם הייתי עם חברים ו..."

"ו... מה?"

"ו.. הדברים התגלגלו.. ונפלתי על סלע אבל הצלחתי לבלום עם הרגל..קיפלתי אותי על הסלע וככה מנעתי

פגיעה במקומות אחרים"

"וואו,ואיך עכשיו יותר טוב?"

"כן,יהיה בסדר"

לא הקשבתי לשיעור ומסתבר שהוא כבר כמעט נגמר,

אבל לפני שהוא הסתיים המורה שמה לב אלי ואליו ואמרה...

"אה.. עידן אולי תזמין את שירי לכוס קפה אחרי הבית ספר במקום לדבר בשיעור שלי?!"

שנינו השפלנו מבטים והסתכלנו אחד על שני כשהמבטים למטה ולחיינו נהיו אדומות והתביישנו וצחקנו

"יופי,אפשר להמשיך?"

שתקנו נשארו עוד 5  ד'ק לסוף השיעור...

ואז הוא כתב לי פתק,

"בסוף השיעור תבואי לגבעה ליד הדקלים אני רוצה לדבר איתך..זה חושב,תגיעי"

אני מקווה שאהבתם.

מעכשיו מי שרוצה לקבל עידכונים שיכתוב לי בתגובות ואני יוסיף אותו ואז אתן לו תזכורת כול פעם שאני מעדכנת

אהבה במרחקים.(: