פרק 3
"מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" רוני צעקה עליו שניה אחרי שהתנתקה ממנו.היא נתנה לו סטירה והמשיכה לבית הספר.
'אדיוט' מלמלה לעצמה כל הדרך לבית הספר.
מרחוק ראתה את שער בית הספר והיא רק רצתה להגיע לשם כמה שיותר מהר.
כשהגיעה לשער היא ראתה את מלאני הולכת נסערת לכיוון הספסלים שבתחילת בית הספר, "מאל" קראה לה. היא לא שמעה אותה ורוני התחילה לרוץ לקראתה.
עידן הסתכל על רוני הולכת ומתרחקת. "כן" הוא אמר לעצמו. הוא כן הרגיש משהו,אבל הוא לא חשב שרוני מרגישה כמוהו אחרי שהיא נתנה לו סטירה,הוא שיפשף את הלחי."אחי,למה זה היה טוב?" הוא שמע קול,הוא הסתובב וראה מאחוריו את מאור.
"אתה יודע שהייתי חייב " הוא אמר בטון מתגונן "בחייך אחי,אתה יודע שאני דלוק עליה כבר כמה. חודשיים? שלוש.?" הוא אמר לו.
הוא הסתכל על מאור.הוא היה חבר טוב שלו,בין הכי טובים.למרות שהוא לא סיפר לו את כל הדברים הכי חשובים שקורים בחייו,את כל אלה הוא מספר רק למייקל. "עדיין. לא היית צריך לעשות את זה,רק אתמול הם נפרדו,ואני עדיין לא מאמין שנדלקת על הפריקית הזאת."
"היי." הוא קרא "היא לא פריקית. היא שומעת רוק,לא מטאל,רוק."
"משתגיד" מאור אמר וחייך חיוך קטן.עידן יישר את הכובע והם המשיכו ללכת.
"מלאני" היא שמעה אבל עדיין התעלמה,היא לא רצתה לדבר עם אף אחד בעיקר לא עם רוני ברגע זה.
היא וויתרה על ההליכה לספסלים וחתכה ישר אל האשכול אבל פתאום כתפה נמשכה לאחור.
"מה לעזאזל את חושבת שאת עושה?" זה היה אסף. במובן מסוים כרגע היא רצתה שזאת תהיה רוני.
"בקשר למה?" היא אמרה בקול תמים,שלא ממש הצליח לה.
"כן. תמשיכי לשחק אותה מטומטמת" הוא אמר עצבני והצביע על הלחי ואז החזיק אותה בידיים "מה לעזאזל זה היה אמור להיות?"
"זה היה אמור להיות סטירה" היא אמרה צינית והמשיכה לעצבן אותו
הוא הסתכל עליה במבט זועם ועזב אותה
"אתה יודע מה. חשבתי שלפחות יש לך ביצים" הוא הסתכל עליה "גם אם אתה זורק בחורה לפחות אל תזרוק אותה דרך חבר שלך.
ואתה יודע מה זה מוכיח,שבאמת אין לך ביצים." היא אמרה עצבנית.
"הא" הוא פלט והוא הקשה את פניו.
"הא?. הא??" היא אמרה "אחרי כל זה כל מה שיש לך לומר זה רק הא?!" היא כבר כמעט צעקה עליו. מזל שהם היו מרוחקים מכל הילדים הנכנסים לבית הספר.
"טוב. אם כל החברות של האקסיות שלי היו מרביצות לי רק בגלל איך שזרקתי אותן כבר לא היה לי לחי. הא." הוא אמר וחייך קצת.
היא הסתכלה עליו גילגלה עיניים ופשוט התחילה ללכת אך הוא עצר בעדה.
"או לא. את לא הולכת. אנחנו רק התחלנו לדבר"
הפעמון צילצל אבל הם נשארו לעמוד שם.
מייקל נשאר לעמוד במקום,אחרי שראה את עידן מנשק את רוני.הוא החזיק את המשקפיי שמש שהוא רצה להחזיר לה,היא שכחה אותם שם. הוא לא האמין,'זאת רוני הזאת שהוא דיבר עליה?' הוא שאל את עצמו.
הוא התחיל ללכת חזרה אל החנות,מזלו שכשמר גבאי נמצא בשירותים זה לוקח הרבה זמן.
הוא חזר מהר ולא הופתע שמר גבאי עדיין לא יצא.
מישהו נכנס לתוך החנות,הוא היה גבר בערך בשנות ה30-40 שלו. הוא לקח סכיני גילוח ופאקט סיגריות. מייקל עקב בעיניו אחרי כל צעד שהגבר עשה. אחרי שהגבר הלך סביב כל החנות,הוא הגיע לדלפק. מייקל הסתכל ואמר "זה 33 ש"ח" הגבר נתן את הסכום המדויק. "מייקל לי?" הוא אמר בקול שקט. "כן?" מייקל ענה בקול שואל.
הוא נתן לו דף ובו רשום
יש לי משימה בשבילך.
הא-הא. סופסוף סוף מותח..
מקווה שאהבתםם..
ag.^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
