פרק 5
מאור הסתכל על מלאני יושבת ליד אסף "מה היא עושה שם?" רוני הסתכלה עליו וראתה שהוא בשוק "זה מה שאני מנסה להבין"
היא אמרה בטון מבולבל.
"טוב. מאור,אני הולך לכיתה תהנו" עידן אמר בטון מיואש ושראה שמאור לא מתייחס אליו הוא התחיל ללכת. מאור עדיין היה עם הבעת פנים מבולבלת.
"בואי נגיד שמה?" מלאני אמרה
"בואי נגיד שזה פשוט לא הלך בנינו" אסף אמר בהחלטיות "כאילו היא פריקית ואני.." "היא פריקית?" מלאני אמרה בטון מזלזל ושילבה את ידיה.
"כן טוב היא פריקית" אמר אסף "ו... אני לא. ולא ראיתי איך זה ימשיך בנינו אז פשוט העדפתי ל.."
"פשוט העדפת לזרוק אותה דרך החבר הכי טוב שלך. יפה יפה. נראה לי שהשיחה הזאת הסתיימה" היא נתנה חיוך מאולץ וקמה."להתראות אסף" היא הלכה משם ולהפתעתה אסף לא רדף אחריה זה באיזשהו אופן דיי רווח לה. "ביי מאל" היא שמעה מאחוריה,היא הסתובבה ונתנה לו מבט מלוכלך "אל תקרא לי מאל" והיא הלכה משם.
חן הופתעה מזה שהמורה קראה לה לצאת 'מישהו מחפש אותי' המחשבות שלה גלשו שוב אל מאור,שבאותו רגע הוא עומד מחוץ לדלת ויגיד לה שהוא אוהב אותה ורוצה אותה ואז הם יתנשקו והכול יהיה משולם כמו בסרטים,אבל מסתבר שזה היה איזשהו בן שהיא לא הכירה."כן" היא עיוותה את הגבה .
"אהה היי" מייקל אמר "אני מייקל"
"כן" היא אמרה והפסיקה את העיוות
"הבאתי לך משהו" הוא חיפש בכיס שלו את הקופסא
'הוא לא נראה כל כך רע' חן חשבה וחיוך עלה על פניה.
מייקל באותו זמן מצא את הקופסא והושיט לה אותה "זה מסבא שלך,מר גבאי" הוא אמר הושיט את הקופסא ומיד אמר "אהה ישראל גבאי" הוא חייך חיוך קטן. "כן,אני יודעת מה השם הפרטי של סבא שלי" היא חייכה חיוך ציני ואמרה "מה זה?" מייקל משך את כתפיו,הוא הסתכל בשעון הצג הראה 09:12. "טוב,אני מניח שאני צריך ללכת" אמר "להתראות" הוא התחיל ללכת לפני שאמרה מילה. חן רק נופפה ביד,הסתובבה ונכנסה עם חיוך לכיתה.
עידן נכנס מעוצבן לבית הספר. 'אני לא מאמין עליו,גם כן חבר' "אההההההההה" הוא פלט והמשיך ללכת,הוא הגיע למדרגות ואז ראה שם את מייקל "מייק" מייקל שמבטו היה שקוע על המדרגות התעורר וראה אותו,הוא לא יכל להסתכל עליו וניסה ללכת משם כמה שיותר מהר "היי" אמר בקול יבש ומיהר לצאת "מייקל" הוא אמר בקול יותר חזק אבל מייקל כבר יצא מהבניין.
"יופי,עכשיו גם הוא כועס עליי. מה יש לאנשים?" הוא שאל את עצמו. "אהההההההה" הוא שוב פלט.
"או-אה. אז אני מבינה שהרבה אנשים כועסים עלייך" עידן הסתובב וראה שם את מלאני מחייכת "מפתיע נכון?" הוא אמר בחצי חיוך."לא ממש" היא חייכה "רוצה לספר לי מה קרה?"
"אהה עדיף שלא" הוא אמר "גם את תכעסי עליי,כמו כל אחד מהחברים שלי פה" הוא אמר באנחה
"אווו. יהיה בסדר" ומלאני ניגשה לחבק אותו,עידן צחק קצת וחיבק אותה.
"זה מדהים.את פשוט קופצת מבחור לבחור" מלאני הפסיקה את החיבוק וכשהסתובבה ראתה שם את שירן.
"מה השעה?" רוני שאלה את מאור, כשראתה שהוא לא מגיב היא נקשה באצבעותיה מול הפרצוף שלו "מה?אה כן" הוא הסתכל בשעון "עוד 2 דקות צלצול"
"טוב אז נלך?" היא אמרה
"אני מניח" הוא קם והיא הושיטה את ידייה שיעזור לה לקום,מאור חייך ועזר לה.
"אהההה יופי" הוא הסתכל עליה "פיספסנו את השיעור" הוא אמר
"לא נראה לי שחסרנו למורה" היא חייכה.
הם התקרבו לשער בית הספר כשרוני פתאום ראתה את מייקל יוצא ממנו. רוני ניסה לחשוב אם זה באמת הוא "מייקל?" היא קראה בקול שקט "מייקל" היא קראה חזק יותר. מייקל שמע אותה,הסתובב והלך מהר יותר הכל בשביל לא להיתקל ברוני עכשיו,מבטו היה שקוע ברצפה,הוא הגיע למעבר חצייה וניסה לעבור אותו במהרה אבל כשחצה את הכביש לא ראה את המכונית שעברה שם "מייקלל!!!" רוני צעקה בכל כוחה ורצה לכיוון הכביש.
טוב.אז השעה כבר בערך אחת..
ואני דיי צריכה לקום מוקדם..
ועכשיו במקום לישון אני כותבת את הסיפפורר..
אהה
לילה טובב(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
